שופט00101 / תעודת הצטיינות [ 08/09/2006 18:01:23 ]

ציון: 4

הפואמה שלפנינו מחברת שפה מסורתית עם מבנה חדשני. נקודת המוצא של השיר היא ציטוט מהמקורות. המחבר/ת טוען/ת כלפי הציטוט הזה ומשאיר/ה אותו במערומיו, לאמור- כל כך הרבה עיניים אמורות לשמור- והכל מתפרק. הוא/היא מתריס/ה כלפי העולם שממנו בא/ה, שדרש ממנו/ה ציות עיוור, שהבטיח שמירה מוחלטת תמורת הציות הזה ושבָּרִי לכל שנכשל במילוי הבטחתו.

היצירה מתארת תהליך פנימי של התפכחות בדרך מקורית ביותר, שמצד אחד שואבת מן העבר- דרך השפה- ומצד שני רומזת על הצורך לפרק ולבנות מחדש- דרך המבנה האמורפי וחסר הקוהרנטיות, ועל כך מוענקת לה תעודת הצטיינות.



סגור חלון