חזרה לדף הראשי

שם משתמש:

סיסמא:




אביתר (לאהוב אותך עם העיניים) - מתחרה06801

סיפור קצר (13/08/2006 17:42:59)

ציון כולל ליצירה: 2

קשה לי לזכור את פניך במדויק, אני זוכרת רכות רבה ואור. צבע עיניך היה ירוק זוהר, תמיד חשבתי שראיתי כוכב על כל אישון ועל שום כך אתה נוצץ כמו נקודות על גב איילה רכת שנים,

ובעצם נדמה לי שעיניך היו חומות, חומות עמוקות, כמו תהום שמשילים את הרגליים לתוכה וממתינים ששאר הגוף יצנח ויבלע, ואתה בלעת אותי, הייתי עייפה וחלשה כל כך אך נתתי לך לינוק, החלב ניתז על בטני, אוורירי וחם. בכיתי על הראש הקירח, הנקי שלך, והגיתי את שמך בלחישות, מלטפת את האוזן, מחפשת סימנים משולשים.

עורך היה בהיר וכהה לסירוגין, גם את הפרט הזה אינני זוכרת היטב. היית מכוסה פרווה שהתבוללה בדם רחמיי וגושים לבנים דביקים. רק ראשך הקטן היה יבש. כה פחדתי ממך, תינוק.

כמה שעות לאחר הלידה הייתי אבודה בין נשים כבדות ומיוזעות, משתוללת. כותונת בית-החולים הייתה רחבה ומוכתמת, שלפוחית השתן לחצה בין מותניי, איבר המין שלי שרף ותחושות רבות חלפו בו. לרגעים חשתי כאילו הוא עומד להיקרע ואז להיקרש, לרגעים קהות חושים אפפה אותו למטה עד פנים ירכיי, תחושה נעימה של שממון רגשי, כמו אמבטיה שנרדמים לתוכה.

"היכן הוא?" השפה שלי לא מתבלבלת מול עול מצבי.

"תחזרי לחדר ונביא לך אותו" הלבנה מחייכת באמינות

הם יביאו, הן תבאנה, עיניי מתגלגלות בחוריהן. גרוני ניחר.

והגעת לבסוף, כפי שהבטיחו. יצור קטן בעל שיני חלב מחודדות, מיילל כאילו יומך הראשון על פני כדור הארץ הוא היום האחרון. קווים חרצו את עיניך, כעיני נחש זדוניות. האחיזה שלך הייתה עלובה, ציפורניך שרטו את המילה בריאות שהייתה מודפסת על כותונתי. רצית לשתות אותי, העדפתי להתעלף בו במקום. כמהתי לשלוח את ידי אל התפרים שניסו להתאחות בשלווה, לתפוס את חוט הפוריות שלי ולקטוף אותו לאט, לא להחמיץ רגע של תופת, ואז להתעלף.

ייללת מצמא ואני הסרתי את הכותונת באומץ חדש וקירבתי את ראשך אל פטמתי. כאב חד פילח את שדי, שיניך לחצו ואף לעסו בו. חשקתי את שפתיי, בשבילך, בשר מבשרי.

"סליחה" קראתי לאחות

"כן" היא הסיטה את הוילון והביטה בנו

"מה זה...?" שאלתי בהססנות, ברעד. לא רוצה שיחשבו לרגע שאני דוחה אותך ממני. נותנת לך להכאיב לגופי. כמו אמא.

היא התקרבה, ממששת אותך. כריות כפות-ידיך היו רכות וורודות.

"זה קורה לפעמים" חייכה חיוך מהסה "ודאי עברת לידה קשה, לכן הוא נולד עם עצמות רפויות וקיבל את הצורה הזאת, עם הזמן הוא יתרפא".

באיזו קלות היא דגדגה את הביטחון העצמי שלי חזרה אל מקום מבטחים. אז החתול הקטן חסר-השם, מעוות-העצמות, רך-הכפיים, יהיה לי לתינוק אמיתי. אנחנו נהיה בסדר.

לא ידעתי כיצד לאחוז בך, איברך המדולדל ושפתיך המשורבבות יצרו מחיצת אבן בינינו. היית זקוק למגע ואני תירצתי את המרחק בכאבי ראש וגב אימתניים, צופה מן הצד בפניך נובלות ומסתגרות, שומרת על שתיקה מאוסה של שנים על שהיית פעם גור שלא ידעתי לאהוב.

לאחר שנמסת והתעצבת מחדש, לא היה זכר לשערות השפם הדקיקות והאוזניים המחודדות והפכת להיות תינוק מן המניין. הלבנה שלחה אליי חיוך מסופק מהדלפק שלה. היית התינוק היפה ביותר במחלקה. פחדתי ממך. נמלאתי געגועים עזים לציפורני החתול שציירו פסים על כף ידי עת הנקה. היה לי אז מה ללטף בכדי להירגע מן המראה שלי, משתקף בקרחת הנקייה שלך, עיניי הנפוחות, ופניי נמלאות חרדה. בשעות ההנקה נכספתי לרחף החוצה מהחלון, לא לפני חיבוק אחרון, ולחצותו.

שלא תגדל אל האישה הזאת.

אביתר, אין לך אבא ואין לך אמא. הב לי מבט אחרון לפני שאלך. בחרתי לך את השם הכי יפה שמצאתי, כולו עטוף חמימות ורוגע, כל כך נעים להגותו, אביתר.

חיפשתי אחריך, אהובי, ידעתי לאהוב אותך עם העיניים. אך דברים הולכים ומשתנים והזמן ייתן לך את הישועה.

 

חזרה

תגובות

1.    סיפור יפה [ציון: 3]

   מתחרה05701   15/08/2006

2.    יפה אבל [ציון: 2]

   מתחרה07101   17/08/2006

3.    אביתר [ציון: 2]

   מתחרה04401   18/08/2006

4.    יפה אבל בעייתי [ציון: 2]

   מתחרה14401   20/08/2006

5.    לא זה... [ציון: 1]

   מתחרה15201   25/08/2006

6.    יכולת הבעה טובה [ציון: 2]

   מתחרה03301   26/08/2006

7.    מצטערת אין לי עיניי חתול והכתב הקטן מוציא עיניים ועניין [ציון: 1]

   מתחרה11501   27/08/2006

8.    על אביתר [ציון: 3]

   מתחרה15001   28/08/2006