חזרה לדף הראשי

שם משתמש:

סיסמא:




עיניי נעצמות - מתחרה04401

סיפור קצר (14/08/2006 21:29:58)

ציון כולל ליצירה: 2.5

נותרו לי מראה ביד, דף נייר ועפרון ישן ששמרתי בכיס הפנימי ובקושי הצלחתי להוציא אותו כי שכבתי עליו עם כל כובד משקלי. נשענתי על סלע מעוגל, מתאים לגופי. אלה יפהפייה פרסה מעלי את צילה הענוג ונשמתי את הנוף הקסום עם הבריזה המעודנת שבאה מהעמק.

שעת הדמדומים.

שקט עוצר נשימה. פרחים פרחו סביבי, פרחים אדומים, צהובים, ורודים,לבנים, תכלת שמיים שאיני יודע את שמם והירוק הפסטורלי של ההרים, השיחים, העצים.

מעולם לא הרגשתי את הטבע בהתגלמותו, כל כך קרוב, מריח את האדמה הבתולה. לא אדמתי.

שמעתי אותם אומרים לא לסגור עיניים.

והסתכלתי על עצמי בתוך המראה וראיתי אותך. מאפרת את עינייך בריכוז מקסימלי כדי שיהיה בדיוק כפי שאת רוצה. שחור עבה מתחת וקו דק מעל. ריסים עומדים מטופחים וארוכים. מבט איכותי של מחשבה עמוקה. כזאת את. העיניים זה הבסיס. משם את מנהלת את כל העולם. אין צורך במילים. כל המכיר אותך יודע להבחין מה כוונתך לפי זווית העין. ממעיטה בדיבורים. לא סיפרת לי למשל על התערוכה החדשה. על ההצלחה שלך. על הקשרים החדשים, על איל ההון, קנה את כל הסדרה מבלי לשאול שאלה. כך היה כתוב בעתון. עסקים טובים לטווח ארוך. משהו שלא סיפרת לי ולא הספקתי לקרוא בעינייך היפות. בעינייך האומרות הכל או לא כלום לפי רצונך. את יודעת לשלוט. לקחת אותי לסיבוב הופעות בחייך המלאים, התוססים ואני נגררתי כמו בריקוד ולס נסער. את מובילה ואני מרחף בחלום של אושר אין קיץ מסתובב ואת מסובבת את מהותי עד לטשטוש חושים מוחלט: זאת אהבה. אוהב אותך יקירה שלי...

הלב כואב לי והחזה גם. וגיליתי שבפנים, בתוך הגרון, יש פצע עמוק שמונע ממני לבלוע. לא יכול.

ומסתכל בראי ורואה אותך צוחקת, מאושרת, שותה שמפניה של ניצחון פרטי. לכסף אמרת זהו מבטחי. אשת עסקים מוצלחת! כל כך גאה בך. מחייך גאה ומקנא. כי את יכולה. הדרכים שלך, דרכים מיוחדות. יכולה לסובב על אצבע ולסחרר אחרייך מגדול ועד קטן. כולם אוהבים אותך ורוצים את קרבתך ואת נותנת לכולם. יש לך אהבה למכביר לחלוקה לכל דכפין. איך אדע שאני שלך? לפחות מנסה לכבוש את לבך. כל פעם מחדש אני שולח אות שאני אתך, שאת אצלי בתוך תוכי, קיימת, נושמת, לוחשת לי אהבה.

לוקח את העפרון ורושם ביד רועדת "יקרה שלי: " ולרגע לא ידעתי מה לכתוב. מה להגיד לך. איך לסכם את הזמן, בו בזמן שהדם ניגר ממני ונספג באדמה הזרה. אני תורם את דמי המוגבל והפרטי, מתמזג אתה באקט של נתינה טוטאלית כמו מעשה בגידה, והיא שותה בצימאון אין גבול ודמי נבלע אל תוכה כי חלציה ברכוני.

החובש אמר לא לסגור עיניים.

מביט במראה והן פתוחות למחצה. השמש שוקעת וגם ציוץ הציפורים. והנה גם אני מצליח! לו רק יכולת להיות כאן לצידי, לראות איך אני מצליח גם. מצליח להחזיק את העיניים פקוחות כמו שאת והחברים אוהבים. לו רק יכולת לבוא הנה לראות כמה אני אוהב אותך, יקרה שלי.

לילה גדול יורד על שמי הלבנון. חושך נורא.

אינני מצליח להחזיק את המראה.

גם הדף, יקרה שלי, עף.

אינני מצליח לזכור האם עינייך

כחולות הן

או חומות

או שחורות...

איני מצליח לזכור את צבע עינייך החרוט בלבבי.

עיניי נעצמות...

ומה אעשה

כי יקום אל. 

אמלמל

בואי

אלי,

בואי

אלי...

תמו,

דבריי. 

חזרה

תגובות

1.    עיניי נעצמות [ציון: 1]

   מתחרה08801   15/08/2006

2.    מרגש וזהו [ציון: 2]

   מתחרה07101   17/08/2006

3.    נחמד [ציון: 1]

   מתחרה07901   20/08/2006

4.    סיפור קצר ויפה [ציון: 4]

   מתחרה06001   20/08/2006

5.    מרגש אבל חסר בשר כדי להקרא סיפור [ציון: 2]

   מתחרה08101   21/08/2006

6.    אינני מצליח להחזיק את המראה [ציון: 4]

   מתחרה10701   21/08/2006

7.    סיפור מרגש [ציון: 4]

   מתחרה05701   22/08/2006

8.    ציורי , מרגש , קצר וקולע [ציון: 2]

   מתחרה11501   28/08/2006