סיפורים

עד שהילד שלי ישתחרר אני אמות

עד שהילד שלי ישתחרר אני אמות

 

הזמנתי טבעות פילה לבן ברוטב שום קלוי ובירה. אכלתי ושתיתי לאט, הבטתי בצלליות האנשים ורוקנתי את מוחי ממחשבות. תמי התיישבה לידי. פניה המשולשים עברו לדעתי כמה סבבים של קילוף עמוק כתוצאה מפצעי אקנה והותירו תלמים עמוקים, שיערה אפור וחסר ברק, פיה דק, אפה שנותח ללא ספק, הפך קטן מדיי כמו של החזירון שמבשרו אכלתי לא מכבר, וגזרתה נטולת נשיות. הזמנתי גם עבורה והיא שטפה אותי בים של מלל. היא בת שלושים ושתיים, הגבר שלה יהיה מלך אצלה, אבל רק כסף ותואר גברים מחפשים היום. מצב רוחי יכול היה לשלוף ממני מספיק רוע כדי לומר לה שגם קצת יופי גברים מחפשים, אבל אפילו לדבר לא היה לי כוח, הרגשתי בחילה.  אחר כך הודיעה לי על החלטה אסטרטגית שקיבלה לאחרונה: היא עומדת לעשות ילד מחוץ לנישואים. "תסכימי שאהיה האבא?" שאלתי. "זה שהזמנת עליי לא נותן לך זכות לצחוק עליי," השיבה לי. "את יכולה לענות שאינך מסכימה," שמתי עצמי כנעלב. "בן כמה אתה?" שאלה. "חמישים ושמונה," עניתי. תמי עשתה תנועת ייאוש. "דווקא חשבתי פחות, מכסימום ארבעים ושמונה. אתה תמות בערך כשהילד ישתחרר מהצבא." "להתראות תמי," אמרתי, "אני עוזב." צעדתי לכיוון היונדאי ושמעתי אותה מאחורי גבי: "חכה, אני באה אתך." היא הגיעה מתנשפת. גם חמישה מטרים קשה לרוץ עם נעלי עקב.

"מונית לראשון תעלה לי יותר ממאה שקלים. הכי טוב אסע אתך."

לקחתי אותה לראשון. ככל שהתקרבנו לביתה הביטה בצדודיתי והתלבטה בקול רם: "דווקא טוב אבא בגיל שלך. עד שהילד יגדל תדאג לו. נגיד שהוא יהיה בן עשרים, מכסימום עשרים וחמש, תמות, אני ארש אותך. מה רע." אם לא פניה המחורצות הייתי מנשק אותה עכשיו.

היא הובילה אותי עד לביתה ולפני שיצאה אמרה: "תביא את הסלולרי שלך." "תביאי את שלך," אמרתי. "אין לי," אמרה, "רק בזק." "מה רע בבזק?" אמרתי. היא הכתיבה לי ורשמתי אותו בנייד שלי. היא שאלה: "מתי תתקשר?" "מחר," עניתי. "אתה רוצה לנסוע מפה?" שאלה. "לאן?" היתממתי. "תיסע, אני אעשה לך טוב. אחרי זה יבוא לך חשק לצלצל אליי מחר. כמה שאני חושבת על זה, מה אכפת לי הגיל שלך. אתה נראה בסדר. בטח המצב הכלכלי שלך טוב. כל החיים עבדת וחסכת," סיכמה את דעתה.

הודיתי לה על הרצון לענג אותי והבטחתי שמחר אתקשר. לפני שיצאה ליטפה לי את הירך ואמרה: "אתה בטוח שלא בא לך עכשיו," כשלא הגבתי הוסיפה: "הפסדת. אבל מחר גם טוב," נישקה אותי באוזן ויצאה. הסתבכתי עד שהצלחתי לצאת לכביש הראשי. עצרתי בתחנת דלק שוממה, יצאתי מהמכונית והקאתי את נשמתי.

תגובות