שירים

הכפר על הגבעה

הקשיבי ילדה סיפור אספר

זיכרון ילדות מסוגר אשחרר

על אנשים ערב רב

מצפון ודרום, ממזרח ומערב

פליטים אחר עולמם חרב

 

הם באו לכפר על גבעה מול הים

ובלב הומייה התקווה שהפעם

כאן יישארו נטועים שנות אלפיים

כמו עץ התותים הזקן הנטוע על מורדות הגבעה

ולא רחוק מכאן, מעבר לדיונות החול

ים עמוק וכהה כחרדה הנשקפת בעיניים

ורבה כחול

 

קרעי משפחות הם הגיעו לכאן

רבים נשארו מאחור ואין אבן לראשם

בבתים עזובים שותקים מכונסים

הרחובות צרים על סודות כמוסים

ומה רוחש וגועש בין כתלים ותריסים

לא נדע, רק נשמע בלילות יללת התנים

 

בחשכת חדרה ילדה קטנה שרה

שיר עם לא מוכר

געגוע לאותו הכפר

של אמא ואבא, סבתא וסבא

על שלג ויער ושפת הנהר

נותרו רק סיפורים, וכמה תמונות

והמון דברים שלא מספרים

עולם שחרב ולא ישוב עוד

 

הם בנו והשקיעו באותם הבתים

וחלמו על עתיד הילדים

אך אחרים חמדו הגבעה

הוחלט להקים כאן עיר חדשה

השכונה כאן לא נשארת

אתם תעברו לשכונה אחרת

 

שוב הורסים בית אך אויב אין להאשים

אחינו הם המגרשים

ושוב הם אורזים בשקט ומחפשים מקום להניח המקל

לא כועסים, לא בוכים כי יבשו הדמעות

כאילו זה הגורל וכך זה אמור להיות

הם עדיין בגלות, בניכר

ופקיד העירייה הוא שליחו של הצאר

 

בחשכת חדרה ילדה קטנה שרה

שיר עם לא מוכר

געגוע לאותו הכפר...

 

וסביב הגבעה אכן קמה עיר

בתים ואורות וגנים ושדרות

והכול כה נמרץ וצעיר

מהכפר לא נותר דבר

גם התות הזקן נעקר

אז בואי ילדה אספר לך סיפור

סיפור על הארץ הזאת

תגובות