אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 215 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 10/5/1989
תודה וסליחה לכל מי שקורא את השטויות שלי...
E-Mail:
תאריך כניסה אחרון:
25/08/2020 21:58:56

 
נושא: אומר פו הדב .  

 

העלתה לדיון:
נורית ליברמן.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
חופש לרגע - אביב אריאל סיפורים (11/12/2015-00:00) 852 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
 
 

איציק היה מלצר. הוא וחברים שלו היו עובדים שישים שעות בשבוע ועסוקים מעל לראש.

 

הוא היה מתחיל את היום שלו בלקנות קופסה, ומשם ממשיך למסעדה השנואה עליו, שם שירת אנשים במשך כל היום, אחרי משמרות צמודות שאין טעם לחזור הביתה בשביל החצי שעה שביניהן.

המטרה: אאודי.

 

כשאיתן היה  חוזר הביתה גמור, הגיע הזמן לריבים עם החברה, ואם היה נשאר משהו מהיום שלו כשהיה חוזר ממנה, היה מסתכל על שטויות באינטרנט, משהו כמו עשרים דקות, לפני שהיה הולך לישון.

 

מתן היה קונה בגדים פעמיים בשבוע, שיהיה תמיד משהו ללבוש. משהו נורמלי, שיראה גבר.

עם חלק מהבגדים גם צמידים הולכים יפה, אז מתאימים אותם במיוחד, גם לשעונים ולשרשראות.

 

שלום היה מחליף תספורת כל כמה ימים. היה לו מוניטין לטפח בקרב החבר'ה והבנות.

הוא אף פעם לא היה עושה בשיער משהו רגיל, ותמיד חיפש את הספר האחד שיגרום לו לדפוק הופעה, אפילו במחיר אסטרונומי.

 

הם כולם היו חברים מגיל צעיר, וסבלו אחד מהבעיות של השני. אולי מאותן בעיות בדיוק.

 

בסוף השבוע הם נהנו ביחד מצליליו של גדול המלחינים עומר אדם, אך בלי לשמוע את קולו.

 

הם היו שרים במקומו, כשהם שיכורים מויסקי שיקח להם עוד שבוע לשלם עליו.

 

באותם רגעים של כל שבוע, הם הרגישו חופשיים. 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות חבורה / גלי צבי-ויס 11/12/2015
  פתח תגובות חבורה שכזאת מטפחת ריקנו / אילה בכור 12/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    אכן כך, כיוונתי לשיאים של שטחיות! :) / אביב אריאל 12/12/2015
  פתח תגובות באותם רגעים של כל שבוע, הם הרגישו חופשיים / נורית ליברמן 12/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    זה לפעמים עצוב לראות אנשים נרקבים ככה, ועוד מבלי להרגיש את זה / אביב אריאל 12/12/2015
  פתח תגובות נחמד ביותר / שי?! 13/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    לחלוק איתם את הכאב של המשא היומיומי... / אביב אריאל 13/12/2015
  פתח תגובות מציאות עצובה / צביה 15/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    תודה, זה באמת עצוב יותר מציני / אביב אריאל 15/12/2015
  פתח תגובות / אתיקה כהן 15/12/2015 [ מס' תגובות : 1]
    יותר עצוב שזה ממסיבת קריוקי של שירי עומר אדם :) / אביב אריאל 15/12/2015
  ללא תגובות קטע קצר / חנה הילמן 17/12/2015
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית