לידה מחדש

כשתאבד לרגע את השיפוט שבך,

תהיה כנבט חשוף לרוחות השדה.

רגע אחד עומד איתן,

רגע אחר קרוע מעוצמת הטבע.

אתה שר

הולך בתלם ישר,

זה שקובע את מחבואי תשוקותיך,

גם חושף בעורמה תקוותיך.

אבל, אתה שר.

כנבט חשוף מאושר,

רוחות השדה עוטפים קריאותיך,

ברחמי היקום נשאר.

לפי לוחות השנה, מחר יום חדש

ואתה שוב כנבט חשוף לרוחות השדה.

לעולם תצוץ מחדש, ותראה אם

רוחות מנשבות, יגיעו כפיך,

או מרעה לא תלויה, יזיעו פניך.

כשתאבד את השיפוט שבך,

אין עליון לערער,

להרהר.

אולי תיולד מחדש...