שירים

דם וסתיו בקיץ



רסיסי חיים  מתערפלים

כאותם פתיתי שלג

בסתיו הקר בארצך

נישאים ברוח המצליפה

כמו מגרשים


ספסל מיותם,  תחת שמי ברזל

הד צעדים קשה

ענפי עצים נעים גלים

כמו בוכים קור שהקדים


את, ידייך עמוק בכיסי מעילי

דווקא

וקר לי וחם לי

כואב שמח ונשבר


בידי כבר כרטיס החזרה

בוער

כמו בדלי נרות

הנלחמים אי כלותם

בבשורת הסוף


לעולם תהיי כרוכה על ליבי

כסימני תפילין להוד לב צמא

אם בחורף בקיץ או באביב

בסתיו- לא אדע


כתמר עלתה אהבתינו

תמה

כשטף מים פתאום במדבר

אך דומה כי ידוע ידענו

ימי אהבתינו קצובים, זה מכבר


כמו מפגש המים עם עוולות המלח

ארץ אוכלת אוהביה

נדונה לחרב

דם ושתיקה


אמרת לי שפרחי ציפורן

מאריכים ימים

ואני- האמנתי.


ראי,

בימים אלה, אני ענן צמא מים

מתגעגע- פריחת השקדיות


תגובות

גלי צבי-ויס / רסיסי חיים מתערפלים / 09/06/2016 19:42
בשן / דם וסתיו / 09/06/2016 21:14
אביה / יצחק - כמה מקסים איזה מילים - ממש פנינים אהבתי כל כך / 09/06/2016 21:39
גליה אזולאי / כה יפה ונוגע התיאורים / 09/06/2016 22:04
יום טוב צבי / ספסל מיותם / 10/06/2016 08:27