אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 243 יוצרים
חיפוש
E-Mail:
תאריך כניסה אחרון:
19/11/2018 08:01:02

נושא: שיעורים קדומים .

 
העלתה לדיון:
מרים מעטו.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
הזרקור (126) עם עידית אורדן - גלי צבי-ויס ראיונות (23/6/2016-00:00) 2646 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
 
 

זרקור/גלי צבי וייס

רחובות היא העיר שלה. מורה לשעבר עם תחושת ייעוד ושליחות. העדה האתיופית נוגעת עמוק בלבה. היא חדשה יחסית באתרנו, אך הספיקה לכתוב עשרות שירים. על טבע, אקטואליה ואהבה. ואם תרצו לדעת מי היא, קראו את הזרקור הנפלא הבא. כדאי לכם, היא מדהימה!

==================================================

1-לא אחת את נוגעת בכתיבה עצמה, תהליך הכתיבה, המילים המתחברות להן יחדיו כמו בשיר: "גינת השירים." מה מקומן של המילים בחייך?

-למילים חשיבות רבה בחיי, במילה הכתובה ובמילה הדבוּרה. במילים אבטא את רחשי ליבי ומחשבותיי. בדרך שאנווט את המילים אביע את עוצמת רגשותיי כלפי הנושא שבו אכתוב או אומר. הנושאים הפרטיים והחברתיים שמחים ועצובים, יפים או מכוערים, שהם בנשמתי יתפרצו במילים אל הדף.

2.-מתי התחלת לכתוב? האם את זוכרת מה השיר הראשון שכתבת?

-התחלתי לכתוב בתקופת לימודיי בתיכון. את השיר הראשון כתבתי בהשראת שיר שכתב לי חברי לכיתה. ובהשראת ספר שירים שהעניק לי בשם "ליבי ער". במחברת גם שירים מתוך חוויות שעברתי כתלמידה.

זהו השיר הראשון שכתבתי :

בַּשְׂדֵרָה בְּעֶרֶב קֵיצִי

בִּהְיוֹת הַשָּמַיִם בְּהִירִים

וְהַכּוֹכָבִים הֱיוֹתָם זוֹהֲרִים

טִיָּלְנוּ הוּא וַאֲנִי כֹּה-

כָּאֲשֶר יָדִי בְּתוֹךְ יָדוֹ.

בְּלֵיל אֶמֶש

בִּנְטוֹת הַשֶּמֶש

עֵת עֵינֵיךָ הַיְּרוּקוֹת נִצוֹצוֹת זָרְקוּ

הָיוּ הֵם כְּכוֹכָבִים אֲשֶר בַּמָרוֹם זָרְחוּ.

וּבְטַיְלֵנוּ לְאוֹרוֹ שֶל יָרֵחַ

לְאוֹרְכָּה שֶל הַשְׂדֵרָה

מִפְּרָחֶיהָ נָדַף נִחוֹחַ

וּמִפִּינוּ נְשִיקָה פָּרְחָה.

וואו, החזרת אותי המון שנים אחורה, לעלעל במחברת השירים הראשונה, מרגש אותי מאד.

3-לתיאור יש מקום דומיננטי ביצירתך. היכולת לראות, לשמוע, להתייחס לפרטים הקטנים. האם זה אכן חלק מההוויה שלך?

-התיאור הוא אכן חלק מההוויה שלי, אני חושבת שתאור הוא כמו ציור המספר את תחושותיי בנושא שאני מעלה בשיר, כמו מצבים שחוויתי, ראיתי ושמעתי. לעיתים תיאור הפרטים הם רקע להבעת הרגשות שמובאות בשיר, כמו "ים סוער וגלים גבוהים ומתנפצים אל הסלעים" יתארו את מה שאני מרגישה בתוכי לנוכח חוויה מכעיסה , עצובה שחויתי. וגם תיאורי טבע ונוף שעליהם ארחיב בהמשך.

4.-הטבע גם הוא תופס מקום דומיננטי ביותר ביצירתך, כמו השיר: "אבנים." ספרי מהו הטבע עבורך.

-את נושא טבע ונוף אני ירשתי מאבי היקר ז"ל. כילדה נהגה משפחתנו לנסוע הרבה לטיולים בארץ. ואבי היה מתפעל ומסב את תשומת ליבי ליופי שבטבע. לימד אותי להביט ולהעריך את מתנתו של הטבע לחיים. לדוגמא, פעם עמדנו במקום גבוה והשקפנו על עמק יזרעאל, אבי הורה לי להביט על הנוף , ראיתי מלמעלה את המשטחים הירוקים והחומים בגווניהם השונים כמו היו הם מרבד ענק, היה זה מראה מרהיב ביופיו. בכל מקום שבקרנו הוא הפנה את תשומת ליבי ועיניי למראה שראינו, צבעי העלים על העצים, פרחים, צפורים... אני מודה לו על הערך הגדול הזה שהעניק לי.

5-ביצירתך אני מוצאת יכולת להקיף נושא מכל הכיוונים, האם יסודיות היא תכונה דומיננטית באישיותך?

-תודה רבה על מחמאה כזאת נפלאה. אני משתדלת מאד וחשוב לי להיות יסודית בדברים שאני עושה. אני משקיעה בכך את מאמצי ומקווה שברוב המקרים אני מצליחה.

6.ספרי על עצמך, קורות חייך.

נולדתי בישראל ב-28 לחודש יוני 1950. (עוד מעט יום הולדת 66) . הורי היו ילדי גרמניה. אבי היה מדען. הוא למד בשווייץ רפואה. כשהתחילו הבעיות בגרמניה עם עלייתו של היטלר לשלטון והתחילו התנכלויות ביהודים ב1933, אבי קרא לסבי, שעבד כמדען בבית החרושת לתרופות, לעזוב מיד את גרמניה, באומרו כי המצב עוד יחמיר. סבי התקשה מאד להאמין שמדינה כל כך תרבותית תוכל לפגוע ולרצוח יהודים, ולא גילה רצון לעזוב, אך אבי לא הרפה, ובשנת 1936 הם עלו לישראל, אמי למדה גם היא בשוויץ, בבית-הספר לאחיות, שם הורי נפגשו. היא ברחה בַּזמן לאנגליה ואחר-כך לאמריקה, שם עבדה כמטפלת אצל משפחה ועלתה ארצה ב1947.

הורי התחתנו בארץ. אבי וסבי היו מראשוני יסודה של מכון וייצמן יחד עם ד"ר חיים ויצמן שהיה לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. הם עבדו יחד במעבדה למחקר. אמי היתה עקרת בית. גרנו בבית פרטי שהמכון השכיר לנו דו משפחתי כשהמטבח המקלחת והשרותים משותפים, ולאחר מכן עברנו לבית פרטי שהיה רק שלנו גם בשכירות המכון. (בימים ההם לא היו בניני קומות). אצל אמי לבית היתה חשיבות עליונה. היא היתה מאד יצירתית בכל מה שעשתה. בישולים, אפייה סריגה ואירוח.

אני הבכורה היה לי אח צעיר ממני בשבע שנים.

אחי נפטר בגיל 38. זה היה מאד פתאומי. דום לב ברחוב.

אבי נפטר ב1992 מאוטם לב, אחי ב-1995, ואמי ב-1997 מסרטן אחרי מאבק ארוך. היתה זו תקופה מאד מאד קשה, כואבת ועצובה.

אני עברתי את המסלול של בית-ספר יסודי, תיכון וצבא. למדתי הוראה כגננת. התחלתי לעבוד כגננת של משרד החינוך-גן חובה ובגיל 40 השתלמתי למורה לכיתות א' ו-ב'. אהבתי מאד את עבודתי כמורה ומחנכת. חוויה נהדרת ומרגשת מאד לראות בסוף כתה א' את כל התלמידים שלי קוראים וכותבים .כתה א' היתה גולת הכותרת עבורי,. היא שונה מכל שאר הכתות, היא מיוחדת במינה, בזכות הקניית הקריאה והכתיבה בשפה ובחשבון. כמובן שאהבתי מאד את הילדים כי בלי אהבה לא יכולתי ללמד. לפני שנתיים יצאתי לגמלאות בסיום הוראתי בכתה א'. עכשיו אני ממלאת מקום של מורות הנעדרות מעבודה ונהנת מחוגים מפגש עם חברות, יותר זמן לנכדים, הופעות .

ומאז שאני גמלאית גיליתי אתר נפלא בשם "דרך המילים" בהנהלת סופרת ומשוררת מקסימה וחכמה בשם גלי, אליו אני שולחת את שיריי. נפתולים רבים עברתי עד שאזרתי אומץ להוציא את השירים מהמגרה ולפרסמם. באתר המקסים הכרתי משפחת משוררים נהדרת.

7. -מאחר והיית מחנכת בערך, אהבתך לילדים ניכרת ביותר. מה את חושבת על הדור הצעיר?

-הדור הצעיר היום משתנה, כבר בכיתות הנמוכות מרגישים שנמחקו קצת הגבולות והיראה.

הצפייה בטלוויזיה ,המחשבים והסמארטפונים תופסים תאוצה בשימוש ם כבר בגיל מאד צעיר. עולם הצעירים מתחלק לאלה הפוגעים באחר ומדברים בשפה אלימה ומעליבה, היום במיוחד ברשתות החברתיות. ויש את הצעירים המתנדבים, העוזרים לזולת, המגלים רצון ללמוד ולהרחיב דעת. כמובן אני רואה את החינוך מִבַּיִת כגורם המשפיע.

8-האם לטעמך הולך ופוחת הדור?

-אני רואה שבדור הזה יש ירידה בהבנה ובשימוש בערכים החשובים לנו כחברה. האלימות המילולית והגופנית בעלייה, ולצערי הערך החברתי, של כבוד האדם לא מונף כדגל במשרד החינוך אלא המצוינות בלימודים ראי פרסומת לחמש יחידות במתמטיקה.

9-בשירך "אומרים שהעולם מתחמם," את נוגעת באיכות הסביבה. ספרי על היווצרותו של שיר זה, והאם את מודאגת ממצב כדור הארץ?

-העולם מתחמם ואני מתייחסת לשינויי האקלים שכבר מתחילים להשתנות ,מתרבים הימים החמים גם בעונת החורף, ירידה משמעותית במשקעים, מעלות החום עולות לגבהים חדשים , כל אילו משפיעים על איכות הסביבה, גורמים לשרפות ולשיטפונות במקומות שונים בעולם, חל בלבול בצומח, פרחים ופירות צומחים טרם זמנם, כמויות המים מתמעטות במאגרים, להשקיה ולשתייה, הכנרת נסוגה לאחור. החום והלחות הגבוהה גורמים לירידה באיכות החיים שלי במיוחד.

10. -מהו טבע האדם בעיניך?

-לטבע האדם משמעות רבה בעיני, טבע האדם משפיע על הקשרים החברתיים שלי, כדי ליצור חברות, חשוב לי שהאדם יהיה ישר ואמין, לא מתנשא, שופט ופוגע בזולת, שיתן לי הרגשה נוחה להיות במחיצתו, שאוכל להיות עצמי. אם אני טועה או רוצה לשאול שאלות ארגיש חופשיה לעשות זאת.

11. שירך "אחינו מאתיופיה," נגע מאוד ללבי. ספרי על מקורות ההשראה לכתיבת שיר זה, דעתך על העדה הזו והאופן בו קלטנו אותם בתוכנו.

-לשיר: "אחינו מאתיופיה" מקורות ההשראה באו לי כמורה, כשנפגשתי עם תלמידים והורים מהעלייה מאתיופיה, די בראשיתה. הַגַעתם לישראל היתה כרוכה בקשיים רבים וכן התאמתם לאורח החיים בארץ. הם עברו מסע ארוך וקשה מאד ולא מעט עקוב מדם, אך בתקוות גדולות לגאולתם בארץ הקודש ובעיר הקודש ירושלים, אך נכונה להם אכזבה גדולה ומרה בדרך קליטתם, שלא פגה עד היום. את קשייהם הרגשתי כמורה בבית הספר. התנהלותם ותרבותם כל כך שונים.

12-הפער העדתי-האם לדעתך, יהיה לו סוף וממה הוא נובע?

-הפער העדתי נובע מהשונות, מאי הסובלנות לקבל את האחר, כאדם. יש פילוג מאד גדול במדינה הקטנה שלנו. מוצא/ צבע ודת ועכשיו יצאו מהארון הלהט"בים. רוצה להאמין (אף על פי שקשה) שאולי עוד שני דורות והלאה, משהו ישתנה. בארה"ב השחורים הרי עדיין סובלים מאפליה גזעית.

13-יש לך יכולת לחדד את החושים, להאזין לרחשי הטבע, כמו בשיר: "גווני המנגינות." איזה חוש דומיננטי אצלך יותר.

-שלושה חושים שמאד שימושיים אצלי: הראייה, הריח והשמיעה. למרות שכבר זמן מה חוש השמיעה בירידה, עלי להגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה במחשב וברדיו, אך זה לא מונע ממני ליהנות מקולות הטבע, קולות השירה וצלילי כלי הנגינה. חוש השמיעה הוא שימושי מאד אצלי.

חוש אחר שאני מאד נהנית להשתמש בו הוא חוש הריח (וחוש הטעם) המחזיר אותי למטבח של אמי, ולהריח את בושם הטבע. איזה דבר נפלא, גורם לי להשתכר. במרפסת שלי שלושה עצי יסמין.

חוש נוסף הראייה לראות יצירות אומנות מלאכת האדם, ושוב יצירות הטבע הקסומות בעיניי.

14-לא אחת את כותבת שיר שהוא על גבול הפרוזה. האם ניסית גם לכתוב פרוזה?

-כתבתי סיפורים לילדים באמזון באנגלית שערכה אותם סופרת בארה"ב, התחלתי לתרגם לעברית.

את הסיפור שיר שחברתי על "גן הכלבים" ששלחתי לך.

15.מי המשורר/ת האהובים עליך.

-משוררות אהובות: לאה גולדברג, רחל. נהנית מהשפה הנפלאה שהן משתמשות בה.

16.הסופר או הסופרת האהובים עליך.

-אני מאד אוהבת לקרוא ספרים. אהבתי את הספר של ג'וג'ו מויס "הנערה שהשארת מאחור" ועכשיו קוראת" ללכת בדרכך" , אהבתי מאד את ספרה של שרית ישי-לוי-"מלכת היופי של ירושלים". בדרך כלל לא זוכרת שמות הסופרים. אני אוהבת כשהיסטוריה או אנתרופולוגיה משולבים ברומן.

17.מהם מקורות ההשראה לכתיבתך?

מקורות ההשראה שלי הם מכל הסובב אותי. מראות שנגלו לעיניי, מצבים חברתיים, חוויות שרגשו אותי. תמונות שעוררו בי רעיונות. ולפעמים סתם מילה או מילים שנתקלתי בהן וצץ רעיון והוליד שיר.

חמשת השירים האהובים על עידית

-זוהי משימה לא פשוטה כלל עבורי. ובכל זאת ניסיתי לבחור.

-1-פיגועים- הפיגוע בשרונה- בחרתי את השיר המשקף את המצב העצוב בארצנו.

2-בין אדם לחברו- יש אנשים/ אחינו מאתיופיה- הנושא של יחסי אנוש הוא בדמי.

3-תיאור נוף- יפהפיה את ארצי הקטנה/ החרצית- אוהבת מאד נוף וטבע. למדתי בילדותי להביט על הסביבה .

4-מילים לשירים-לתפור שמלת שיר- בלי מילים אין שיר-שיר הוא דרך להתבטא ולהביע דעה, מחשבה, רגש ותיאור.

5-חוש השמיעה- גווני המנגינות/ מנגינות מנעימות את החיים. מנגינות בכלי נגינה וקולות הטבע. אנשים שרים בימי שמחה ובימי עצב. המנגינות תמיד מלוות אותנו.

 

 
 
 
עידית אורדן
חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות עידית קרה מרתקת מקסימה / אילה בכור 24/6/2016
  ללא תגובות שני המשפטים האחרונים למטה, נכנסו לי בטעות לזרקור, הם מכוונים ליוצאי אתיופיה. / עידית אורדן 24/6/2016
  ללא תגובות עידית יקרה, / גלי צבי-ויס 25/6/2016
  ללא תגובות קורות חייך / יום טוב צבי 25/6/2016
  ללא תגובות עונג להכיר האדם אחר המילים. שבת ברוכה / אורנה 25/6/2016
  ללא תגובות "ים סוער וגלים גבוהים ומתנפצים אל הסלעים" / נורית ליברמן 25/6/2016
  ללא תגובות עידית האישה שמאחורי המילים - נעים היה להכיר תודה שבת נפלאה / אביה 25/6/2016
  ללא תגובות היו הם ככוכבים אשר במרום זרחו / בר-עמי שפירא ז"ל 26/6/2016
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית