שירים

לכבוד צאת החג התאספנו בבית הכנסת הורים, ילדים ונכדים לשמיעת התקיעה בשופר: תרועה, שברים, תקיעה. אולי לא זה הסדר הנכון. תקענו מסמר ראשון לחג הסוכות. ופנינו לארוחה שאחרי הצום. אני, בגלל כדורים שאני צריכה לקחת אין לי אישור לצום. אבל בעזרת הנשים אני יושבת "נקייה" בלי טעם האוכל, השתייה והריח. כולם לבושים בלבן. הטליתות בוהקות בצבעי לבן, זהב ותכלת, קול תפילה עולה מאולם הגברים בתחינה לשמים. מול ארון הקודש המכוסה פרוכת רקומה פתוחה לכבוד ספרי התורה שגרים בו. עומד רב חזן עם כובע גדול על ראשו "בורסלינו" חליפה שחורה עם ז'קט ארוך, זקנו מאפיר, קורא ומתפלל, על במה מוגבת כדי שכולם ישמעו ויראו. איתו עומדים המתפללים נבחרי ה"קהל" להשמעת קטע תפילה מהספר כול אחד בתורו ופניהם לקהל. אנחנו הנשים ב"עזרת הנשים" עוקבות עם האצבעות אחרי המילים, המשפטים והתחינות שקוראים ומצטרפות לקטעים שכולם קוראים בקול. קשה לי לעקוב אחרי הקריאה כי מדלגים על קטעים, יש כתב קטן ויש כתב גדול. אני מצליחה פחות או יותר, אם אני מפספסת אני מציצה לותיקות ממני בעזרת הנשים. שולחנות התפילה מתנועעים עם גוף המתפללים באדיקות רבה לשנה חדשה ומברכים שתהיה שנת שלום, טובה, פורייה, שהגשמים ירדו בעיתם ושיסולח להם על חטאיהם כלפי הבורא, ומבקשים עזרתו שיסולח להם על ידי חבריהם. בית הכנסת מלא מפה לפה, במרפסת הכניסה מצטופפים רבים גם הם, בחולצות לבנות בבגדי חג מחכים לקול התקיעה בשופר. נכדתי הקטנה ראתה את השופר המסולסל בפליאה הסתכלה והקשיבה כיצד התוקע מצליח עם התרועה.

תּוֹ וֹ וֹ ......... תּוֹ תּוֹ תּוֹ תּוֹ ......... תּוֹ וֹ וֹ וֹ .........

כך עבר והסתיים עלי יום כיפורים זה, ה- תשע"ז.

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם, וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד, ה' צְבָאות הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד סֶלָה: תהילים כד ט'

הייתי היום בבית הכנסת /גליה א.א

‏12/10/2016 תשע"ז

עבר החג,

באה שנה חדשה

מה מביאה בכנפיה?

האם בשורות טובות

תישא עימה?

רוח סתיו משוררת

לִמְחוֹל בְּמַחוֹל שיריה

מפזרת עבים

בשמי הרקיע

יפנו מקומם