היפה והחנון 1

סקס כיבוש ונכבה

זהו, סבא מת, העבר מת איתו, העבר השחור.

טל קיבלה את ההודעה באמצע סקס, ככה בהפוכה, כשהייתה עם הפנים אל התקרה והוא מעליה. אז צלצל הטלפון עם הבשורה

מיד אחרי ששמעה היא אמרה שללוויה לא תגיע, אבל תבוא לשבעה.

והמשיכה במה שעשתה עם הסטודנט למדעי המחשב.

הקול בצד השני בכלל לא התפלא. היא תמיד הייתה ככה, מוזרה.

המודעה עם המסגרת השחורה הייתה על הכניסה לבית שלו בנווה אביבים, ליד השופרסל, איפה שהחבדיניק ניסה להניח תפילין לאנשים. ליד המרפאה של הבן של קישון.

 כבר שהם חזרו מהלוויה. היא נכנסה מהצד והתיישבה על הספה ואמרה כמה מילות ניחומים לאורחים שבאו.

כן, סבא שלה, אברום, שהיה אחד מהמפקדים בפלמ"ח שלחם בכל המערכות ממלכיה דרך לוד עד הנגב והיה אחד האחראים לגירוש הפלאחים. נו בחייאת, הוא היה קורא לזה פלוגות מחץ.

היא קראה לזה פלוגות שחץ.

מה הפלא, תמיד חשבה מעבר לקופסה, כולם הלכו ישר והיא הלכה לצד. כשכולם קראו הארי פוטר היא קראה "כה אמר זרתוסטרה" של ניטשה. כשכולם היו בנוער הצופים ובנו להם סנאדות היא הייתה בנוער מר"צ ואחר כך בנוער חד"ש. הייתה עוף מוזר אבל עם נוצות יפות, תמיד לבשה מה שרצתה ותמיד הייתה מוקפת חברות, בקיצור לא שמה קצוץ על מה שחשבו עליה.

מה לעשות, היא רצתה את האמת שלה מזוקקת יותר, אמיתית יותר, קרובה אל המיץ של החיים, והמקורי. לא משהו באמצע, משהו קרוב אל הסף. היא לא אהבה שדיברו על כיבוש אבל השמיטו את העניין האמיתי של הנכבה. בשבילה כיבוש היה סתם תוצגת תכלית של סקס, היא רצתה את החדירה, את הקטע של הנכבה. להעלות אותו לסדר היום, הייתה לה אג'נדה מאוד מסודרת.

אבא שהיה כתב בעיתון שאל אותה אם הייתה רוצה את זכות השיבה, אמרה שבטח, והיא מוכנה לחלק את החדר שלה עם עוד כמה פליטים.

אמרו שהיא נאיבית, לא מבינה את העולם. היא אמרה שהם לא מבינים את העולם. שהיהודים עושים לאחרים מה שהנאצים עוללו להם, שאנחנו צריכים לתת לפלסטינאים מדינה פלוס שטח נוסף בתור פיצוי על הנכבה האיומה. המחשבות שלה חוררו את השכל להרבה אנשים, המחשבות שלה עפו כמו יוני שלום ועברו לצד השני של העיר הגדולה, שם נכנסו בחלון של ישיבה ופגעו באלישע

אלישע היה החנון הטיפוסי, דוס, מתנחל, כיפה צלחת בצבע תכלת שתופסת חצי ראש, ילד ישיבות. אבא שלו ייסד את התנחלות שמשונה בשומרון שבה היו כמה קרוואנים, ילד כאפות מסכן, שהלך לפי המוסכמות של ההורים שלו, הרכיב משקפיים במידה מאוד גדולה, כי אולי ככה ראה את העולם, כי אולי חשב שכל הארץ מגיעה לו. אבל זהו, הלימודים בישיבה בעיר הגדולה עשו לו גב טיפה כפוף, כמה אפשר ללמוד ככה תורה, לסחוב את ארץ ישראל השלמה על הגב ויחד איתה את הכיבוש של מיליוני פלסטינאים? אז בטח שיהיה גב טיפה כפוף עד שישבר ויביא סוף לכיבוש. מילא ארץ ישראל השלמה, אבל גם עם הדעות הגזעניות שרואות בצד השני נחות יותר?

בלימודים הוא היה אחלה, טוב, מאיות, אבל ביצירת קשרים חברתיים היה רע. כשמתנאל, חבר אחד התגאה שנישק מישהי וכולם שרקו לו בשוויץ של התפעלות, אלישע התחפר לו בפינה כמו קיפוד. לא רצה לשמוע לא מזה ולא מזה.

מה אתה שותק, יא חנון, לא היית מעדיף את זה ככה? אמר אותו חבר ונתן לו כפה כשכולם צוחקים. והוא אכל את הלב, הלך לחדר שלו ובכה בשקט בשקט. העדיף לשתוק ולצייר לו ציורים.

בחדר שלו בישיבה הייתה תלוי מפה של ארץ ישראל השלמה. כן כולה שלהם, של המתנחלים, לא של אף אחד אחר, זה היה העולם שלו, העולם של המתנחלים משמשונה. אפילו החברים לא הבינו אותם, קומונה פסיכוטית עם תמונות של הרב כהנא בכל מקום. זה שהיה חבר של המאפיה האמריקאית וניכסון העיף אותו בבעיטה מאמריקה.

אז זה קרה, יום אחד שלפני החגים. החבר המניאק (שכנראה קיבל את האלימות שלו ממה שראה בגדה המערבית) הלך עם עוד חבר בשם פדואל וראו את אלישע הולך לקנות לו נקניקיה עם חרדל בלחמניה במזנון. פדואל נדלק, העיף לאלישע את הנקניקיה ומתנאל נתן לו כאפה תורנית. אלישע נפל על הרצפה אבל תפס את הרגל של מתנאל, כדי לא ליפול. בחיים לא היה מרים יד על מישהו אחר. ככה שמתנאל נפל. אלישע קם והפחד היה בעיניים שלו. מה יעשה מתנאל?

פדואל אמר- הוא השפיל אותך לא הייתי מוותר

אלישע  תפס אומץ ברח, יצא מהשער של הישיבה והם אחריו

מוזר, הוא אף פעם לא יצא בלי רשות

הם רדפו אחריו כמה רחובות, אבל בסוף התייאשו

הוא יקבל את המכות שלו בערב- סיכם מתנאל ופדואל הינהן ונתן לו כאפה חזקה

מסכן, השמש בערה לו במשקפיים, הוא לא הכיר שום דבר בעיר הגדולה והלך ברחובות שלה כמו כבש שהלך לאיבוד. אחרי כמה רחובות הגיע למדשאה מאוד גדולה שבאמצע זרם נהר עצלן כזה. הוא נזכר שאמרו שהירקון עובר לא רחוק.

ישב על ספסל, מתחפר בצער שלו.

מהזווית של העין ראה שתי בנות, אחת שזופה עם מכנסיים מאוד קצר וגופיה והשנייה עם ג'ינס צמוד, בערך בגיל שלו,  הולכות בהליכה מהירה. הוא הוריד את הראש.

"אדון כיפה, נפל לך משהו מהכיס" אמרה השזופה.

פה אנחנו חייבים לעצור, כי זה רגע מכונן בסיפור