סוף סוף

לילה יורד לחצות ביני ובינך

מסך קטיפה כחול עמוק מנוקד כוכבים

ירח תקוע בבשר ליל חוסם לי אותך

רוח חמה עלולה לנפץ את השקר לרסיסים

טובלת גופי בים מוות שחור באושר שאול

מתמסרת לו  בחשש של אי וודאות

חודר לתוכי בעוצמות של נער בתול

אוחז בי בעונג גילוי, בפראות

בועל אותי בגלים טעונים נחישות

גניחותיי מרעידות את השקט  קדוש של משגל

הוא ממתין כמאהב מנוסה  לאימות בעלות

על גופי הפועם, מחדיר בי גל אחר גל אחר גל

שיכר מתוק של בגידה בך מעצים את עונג גופי

רוח מכה בי סתירות של רגע לפני

לחש מילות תאווה ננעצות בתוכי

מפרפרת פרפור אחרון אחוזת טירוף ודווי