סיפורים

דריידל והערשטער שאלטר

ושוב אנו שבים אל דריידל

אותו רב דריידל שידיו רב לו, ידו בכל ויד כל בו בישיבת הרב ירחמיאל השם ישמרה ויחייה ואת כל התלמידים שבה וגם את החיה.

בעיקר החאייעס והפרוסטע חאייעס והעכברים והשממיות אחריהם רדף כל חייו וכן הג'וקין אותם כיסח בקיי 300. והישריצע וגם פיל אחד פילפילון שמצא אצל אחד התלמידים, אבל מדובר היה בחוברת פילון שהפיק בנק דיסקונט כמו דן חסכן עליו השלום שבטח ובטח לא היה קרוב של דן מרידור או דן בראון.

כפי שנאמר אם הג'וקים קשים, קח קיי 300, אם העכברים קשים, קח מלכודת ותשחרר אותם ברחוב נהרדעא, כדי שיבקרו אצל משפחת קושלבסקי, אם השממיות קשות קח אותם למדבר שממה במונית, אל תשכח לקחת קבלה ותקבל החזר הוצאות אצל המזכיר גערשן.

אך כנגד דבר אחד לא יכל דריידל לעשות דבר, א אערשטער שאלטר, השלטר הראשי של הישיבע היה קופייץ כל הזמן, קופץ כמו ירבוע, כמו קנגורו של ערבות אוסטראלייע, כמו הסודני בחידון התנ"ך. אוי א ברוך והחשמל בישיבע של דריידל היה מתנתק וכל מה שעל הפלטה במטבח של ציפקה היה מתקלקל, כל הגעפילטע והפאלשע פיש והטשולנט והקישקע והקיגעל. ודריידל היה נאנח אל לבו ומקווה כי הערשטער שאלטר לא יכזיב בזו השבת. וגם הזמין חשמלאים מחשמלאים שונים.

ופעם אחת הלך בצעדו ברחוב בארי, לי האנדרטה של מינכן ופגש את יענקלה מרידור ושח בפניו את מצוקתו לגבי הערשטער שאלטר שכל הזמן מכזיב ומכזיב כנחל כזיב היורד דותנה ונשפך לנחל מגידו ומשם לנחל עין בוקק ואמר שאין לו עצה ותבונה מה לעשות וכיצד לפתור הבעיה.

ואמר לו יענקלה: "במקרה הכי גרוע תביא אצלי את החמין ואת הדגים ואני יסדר לך פלטה אצלי בבית כדי לעשות לך את האוכל כשר"

", מדובר באוכל למאתיים תלמידים, חוץ מזה, באיזה קומה אתה גר?" שאל דריידל

"בקומה שמונה" אמר יענקלה

"נראה לך שאפעס אחד כמוני יכול לעלות את זה? זה כמו לעלות את הר ג'רמק והר מצדה ביחד"

"אז שלח את גערשן, או תחפור מנהרה בין הישיבע לבית שלי" הציע יענקלה

"לא מוכן" פסל דריידל את הרעיון והוסיף "אתה חפרת מנהרה לברוח מטנזניה לדרום אפריקה שהאנגלים תפסו אותך, אני בקושי יכול לחפור גומה לשים עציץ"

"לא ברחתי מטנזניה, ברחתי מסודן ומאריתראה" תיקן יענקלה.

"סליחה, לא מסודן, נכון, ברחת מניגריה"

"איי איי, רב דריידל, אתה בעצמך חופר מצויין" אמר יענקלה "אתה חופר לתלמידים שילכו בדרכי האמוראים, מרביץ בהם דברי תויירה ורבינו תם, אני שומע את התויירה שלך עד לקומה שמינית שבה אני גר ואשתי ציפורה מתענגת על השטיקעל ניגון וזה עושה לה רק טוב, אתמול היה לה 38 מעלות חום, ועל כל ניגון כזה החום ירד ובסוף עמד על אפס מעלות"

"אני שמח שהחינוך שלי מוצא חן בעיניך, שמעתי שיש לך גם המצאות חדשות, זה נכון?"

ולפתע אורו עיניו של יענקלה והוא אמר: "אכן, יש לי מנורה אחת שיכול להיות שתאיר את כל רמת גן וגם דוגמית ממנה"

והפלשים של הניגון בעיניים של דריידל נדלקו: "יש לך אותה? תמכור לי אותה ואני יזרוק את הערשטער שאלטר החניוק הזה לבית שימוש"

"אני נותן רק דוגמית" אמר יענקלה ופקד על דריידל שימתין ברחוב בארי על הסף של הכניסה לבניין שלו.

ודריידל מחכה כמרדכי ציפורי בשער ויעקלה נכנס לבית וראה על השולחן במטבח שתי קופסאות לבנות ואחת הייתה מסומנת בקשקוש בצורת לב ובטעות חשב שזאת זאת של הדוגמית, אבל לא ידע שהנכד שלו קישקש על האמתית בטוש כי רצה לצייר לב לשיינע זיידע, לסבא שלו.

וירד ונתן את הקופסה עם הלב לדריידל ואמר שינסה ויראה ויטעם ואולי לא יצטרך את הערשטער שאלטר הארור שלו.

ודריידל מיהר לישיבע ומשם למשרד של גערשן וביקש ממנו שישים את המנורה במקום הערשטער שאלטר וגערשן שם המנורה ובאמת במשך שבועיים ועד עצם היום הזה, שתים עשרה שנה אחרי שדריידל נפטר לא היו הפסקות ולא קפיצת פיוזים ולבני ישראל אשר בישיבע היה אור בכל מושבותיהם כמו אור הגנוז של ששת ימי הבריאה, והחמין היה כמעדן מלכים והקישקע רוחש על התפוחי אדמה וריחו מגיע עד בית החולים איכילוב ומעורר את המתים בקרימינולוגיה והשטיקעל ניגון של לימוד הגמרא הקדושה שוב נשמע מהישיבע לעבר הרחובות הסמוכים וגיברת ציפורה מרידור מתענגת על הקולות, הואיל ואביה היה מנעים את אותם ניגונים נעימים בשטעטיל.

 

ויענקלה מרידור נשא נאום רבתי במסיבה עיתונאית בתאטרון צוותא ואמר כי במנורה אחת יאיר את כל רמת גן וישבור את שוק הנפט הערבי ושם המנורה במסיבת עיתונאים והטעין אותה ואמר:

"אתם יכולים להיווכח"

והמצלמות תקתקו והעיתונאים צפו וראו שמדובר במנורה חלושעס, א שטיקעל 20 ואט ואיך שהפלשים נגעו במצלמה המנורה התפוצצה וכולם התפוצצו בצחוק

"א שטיקעל לאמפ" אמר עיתונאי וותיק

"ממש מנורה שתאיר את כל רמת גן"

"תאיר את השערה הג'ינג'ית בנחיר הימני שלי" אמר אחר

ופני יענקלה חפו והוא הליט פניו כפי שהליט פניו במנהרה שחפר באריתראה, שמה בסלע הקשה כשברח ונתפס.

ומיד הבין שנתן לדריידל את המנורה הנכונה ורצה לצאת לשם כדי להחזיר האבדה, אולי יספיק לתקן הרושם, ועשה טלפון לבגין שניסה לנחם אותו אך לא הצליח בכך. ומיד אמר כי יתייעץ עם אשתו ציפורה שאז הייתה כבר חולה, ואמר ששגה והוא רוצה לקחת את המנורה האמיתית מדריידל

ואשתו אמרה, חס וחלילה, גאט באהיט!

"מדוע?, תמה יענקלה

"א שטיקעל ניגון עושה לי רק טוב, המוסיקה של הגמרא הקדושה מוסיף לי בריאות, ומה שווה כל הכסף של המנורה מול הבריאות, בריאות אי אפשר לקנות בכסף, הנה תשמע"

ושניהם שמעו את ניגון הגמרא העולה מתוך הישיבע המוארת של דריידל:

"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך,

אמר: אוי לי! שמא בשביל שסרחתי (שחטאתי) – עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזוהי מיתה ניקנסה עלי מן השמים?!

עמד וישב שמונה ימים בתענית ותפילה.

כיוון שראה תקופת טבת, וראה יום שמאריך והולך – אמר: מנהגו של עולם הוא!"

תגובות

גלי צבי-ויס / מנהגו של עולם / 06/01/2019 15:46