שירים

הרורים גשמיים

כשאנחנו מדברים אל אנשים

האם אנחנו כה בררנים

במילותינו שאנחנו מטיחים

בנפשות העדינות של ילדים

בנשותינו, בעלינו, ידידים

ספק,

כי שם אנחנו רק שולפים

בלי הבחנה, פוצעים, מלגלגים

אך כשבאה העת לכתוב שירים

או אז, כבפינצטה בוררים, עוטפים

ברוך, שנינות, שם מהלכים

כבין הטיפות, שם אנו נזהרים

לא לפקשש, כי מבקרינו העדינים

כשיבואו בלחרוץ עלינו דין

לא ירחמו על יצירות של מתחסדים

אולי מוטב להיות כה נדיבים

עם הבריאות ולהניח לשירים.

ממממממממ......................

 

 

 

תגובות