אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 174 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 22/1/1978
לא בטוח עדיין כמה אני אפרסם כאן, אבל מדי פעם אני צריך מקום לשים דברים חדשים ולשמוע דעות
E-Mail:
אזור מגורים: מעלה שומרון
תאריך כניסה אחרון:
07/01/2020 09:43:33

 
נושא: זמניות.

 
העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
התעלות - פרק א' - נחיתה - ליאור שירים (27/1/2019-14:01) 121 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
זהו פרק ראשון ממה שיהיה אולי ספר. הרעיון הוא שתרבות מתקדמת מחפשת גזעים ביקום ועוזרת להם לעשות את הצעד הראשון לחברה תרבותית...

פרק א' - נחיתה.
זה היה מסע ארוך מאוד, אבל הוא הסתיים סוף סוף, והם נחתו. מערכת ההסוואה של המעבורת סרקה במהירות את הסביבה, ובחרה בסוף בצורה של סלע אפור ומשעמם למראה. לאחר שההסוואה הושלמה, שאר המערכות החלו פועלות בצורה אוטומטית - סורקות את הסביבה, משוות נתונים, מחפשות ומנתחות, מעבירות את הנתונים המעובדים לעמדות העבודה של שני המעלים, שלאט לאט החלו את התהליך של יציאה מתרדמת המסע בחלל.
נורם, מעלה מדרגה שלישית, התעורר בתאו הקטן והחל ללבוש את מדי העבודה הכחולים של צוותי ההתעלות. כוס קפה חם ומר כבר חיכתה על שולחן העבודה הקטן שבתא, וכשנורם התיישב לידו גם המסך הירוק התעורר לחיים, והראה בסימן גדול ושאינו משתמע לשתי פנים שמחכות לו הודעות וידאו לצפיה.
נורם נאנח ושלח את ההודעות אל עמדת העבודה הראשית שלו, במעבדה הגדולה שהשתרעה על רוב הסיפון התחתון של הספינה. הוא התנער מצמרמורת קור פתאומית ויצא מתאו אל המעבדה.
כשיצא מהמעלית ונכנס למעבדה, כל המחשבים כבר פעלו בעוצמה מלאה, ופלטו ערמות של נתונים למחשבים אחרים, ששיכללו את הנתונים לגרפים וטבלאות נוחים לקריאה שהופנו אל הצגים הרבים שכמעט ציפו את קירות המעבדה. 
"הי כולם" אמר נורם, ושני חבריו למסע הרימו מבטם מהמסכים שלפניהם ונופפו לשלום. נורם הניח את הקפה שלו על אחד השולחנות הלבנים וניגש לאחד מחבריו. "הי ברט, איך נראים הנתונים? יש כאן מועמדים?"
"הי נורם - כן, ממש מרגש כאן. יש מגוון מדהים של צורות חיים בעלות פוטנציאל. מלא רגליים, ידיים, צבתות, פרווה, קשקשים, ביצים - כל שיטת הישרדות שאתה יכול לדמיין מיוצגת על הכוכב הקטן הזה. יש לך ממש מבחר." 
 "מעניין. בחרת לך כבר משהו?"
"עוד לא, הסריקה עוד לא הסתיימה. אני אחכה לסיום הסריקה ואז אבחר משהו. אני מאמין שיש עוד דברים מדהימים שלא ראינו עדיין, אולי בקטבים או באוקיינוסים…"
"אתה חולם, ברט. כולם יודעים שהסביבה הכי נוחה להתעלות היא תמיד…"
"אקלים נוח ושינוי עונות, אני יודע" ברט השלים את המשפט בנימה מזלזלת. "אבל אתה יודע מי מקבל פרסים? מי שמעז. ואני רוצה את הפרס שלי."
"בסדר, ברט. שיהיה לך בהצלחה" נורם הרים ידיים וצעד לאחור בכניעה מדומה. הוא הסתובב ועלה לבמה הקטנה שתפסה את הקצה האחורי של המעבדה. 
"בוקר טוב המפקד, איך עבר המסע?"
מפקד החללית הקטנה הרים את ראשו מהמסך. "הי נורם, ביקשתי ממך כבר. מייקה, לא המפקד. כולנו חברים פה."
"כן, המפקד מייקה!" אמר נורם בחיוך, מה שגרר גם חיוך מצידו של מייקה. 
"בכל אופן, שב ותראה את המגוון פה, נורם. בטוח תוכל למצוא משהו לעבוד איתו. באמת שיש מלא אפשרויות." נורם הסתובב והלך לכיוון עמדת העבודה שלו, כשמייקה קרא אחריו "ותבדוק את ההודעות שלך!" נורם נופף לעבר מייקה מבלי להסתובב והתיישב בעמדה. המסך הירוק התעורר לחיים מיד ושוב, הראה שיש הודעות חדשות.
נורם נאנח, לקח עוד לגימה מהקפה ופתח את ההודעות. כצפוי, מתוך 37 ההודעות שהמתינו לו, ארבע היו הודעות מנהלה שונות מהמחלקה להתעלות, אף אחת מהן מעניינת או חשובה, ארבע הודעות תפעול של מערכות הסריקה, ועשרים ותשע הודעות אישיות שנשלחו כולן מאמא שלו. תוך כדי שנורם בחן את כותרות ההודעות האישיות - הגיע אחת נוספת, עם הכותרת "אני יודעת שנחתת אז אתה יכול לענות!"...
נורם פתח את ההודעה, ומייד זינק להפחית את עוצמת הרמקול בעמדה, לפני שקולה העוצמתי אך בכייני משהו  של אימו יפריע לשני חבריו למעבדה. השניים החליפו חיוך מהיר והעמידו פנים שאינם שומעים את אימו של נורם מתלוננת בקול על "בנה היחיד שנטש אותה ועבר לעשות משימות במקומות כל כך רחוקים רק כדי להימנע מלבקר אותה…"
נורם סגר במהירות את ההודעות הקולניות של אימו, השיב עליהן בתשובה כתובה קצה ותמציתית ושלח אותה, וסגר את חלון ההודעות. הוא הביא לקדמת המסך את תוצאות הסריקות והחל לעבור עליהן בתשומת הלב שזיכתה אותו בעליה בדרגה אחרי הפרויקט האחרון שלהם. אחרי כשעה מערכות הספינה סיימו את הסריקה, ואחרי כשעה נוספת כבר החל להתמקד בגזע מסויים שנראה לו מבטיח במיוחד. הוא החל למלא מחברת קטנה ברשימות ומספרים, והרגיש כי ללא ספק יהיה מוכן להציג את ממצאיו בישיבת ההתעלות הראשונה. לאחר שעה נוספת - הכל היה מוכן, והגיע הזמן לגשת לחדר הישיבות ולהציג את ממצאיו.

  

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות מי שמעז מקבל פרסים / גלי צבי-ויס 27/1/2019
  ללא תגובות המסע / יום טוב צבי 28/1/2019
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית