אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 137 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 22/1/1978
לא בטוח עדיין כמה אני אפרסם כאן, אבל מדי פעם אני צריך מקום לשים דברים חדשים ולשמוע דעות
E-Mail:
אזור מגורים: מעלה שומרון
תאריך כניסה אחרון:
07/01/2020 09:43:33

 
נושא: זמניות.

 
העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
האם דייב קיים? - ליאור שירים (28/5/2019-12:54) 99 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

המסע היה ארוך מאד, וסוף סוף הייתה לדניס שניה של מנוחה. הוא נעצר בכבדות ונצמד לקירות החדר. כל חבריו המשיכו במסעם, נושאים את מולקולות החמצן או הפחמן הדו חמצני - תלוי באיזה חלק במסע הם היו.

דניס לא הספיק לנוח, ומיד ניגשו אליו שני תאים לבנים גדולים, והתחילו בחקירה.

"הי אתה! אתה מת? אפשר לאכול אותך?"

"לא, אני לא מת. אני רק נח רגע. אני מנסה להבין מה קורה כאן."

"מה יש להבין?" שאל אחד התאים הלבנים. "אנחנו ממלאים את תפקידנו. אתה נושא חמצן, אנחנו אוכלים זיהומים. הכל לטובת הדייב." הוא היה נראה מאד מרוצה מעצמו.

"לטובת הדייב?" שאל דניס, צבעו האדום מעמיק כשהחמצן שנשא הפך לאט לפחמן דו חמצני. "מה זה הדייב? ראית את הדייב הזה פעם? אתה מאמין בו רק כי ככה אמר המוח, והמוח יודע הכל, נכון?"

התא הלבן נרעד לרגע בחוסר נוחות. "הדייב הוא כולנו, נכון? ככה המוח אמר…"

"אז ככה המוח אמר. אז מה?" דניס התחיל להתרגז. "אז אתה מאמין מיד? ראית את דייב פעם? המוח גם טוען שיש בחוץ דברים שהם לא דייב, אתה מאמין לזה? ראית פעם משהו שהמוח אמר שהוא לא דייב?"

התא הלבן השני התערב בשיחה. "אני מכיר תא אחר שראה את הלא דייב. הוא היה בתורנות סביב גלגל העין, וראה ממש אל מחוץ לדייב".

"לא הוא לא", אמר דניס בזלזול, "הוא רק ראה את הציורים על גלגל העין. הוא חושב שזה לא דייב כי ככה המוח אמר. אין הוכחה שקיים בכלל לא דייב".

תאים אדומים אחרים התחילו להתעכב ולהקשיב לשיחה,למרות ניסיונות הפיזור של התאים הלבנים. דניס ראה בקהל המתרחב הזדמנות והחל לצעוק בקול רם, כדי שכולם ישמעו.

"כולנו עושים את התפקיד שלנו, נכון? זה הגיוני, כי ברור לנו איך התפקיד של כל אחד עוזר לכולנו. אבל מי היחיד שהתפקיד שלו זה להגיד לנו מה לעשות? מי היחיד שלא מייצר שום דבר, לא מוסיף כלום למערכת אלא רק לוקח חמצן וסוכר ושורף אותם על 'מחשבות' ו'חלומות'? מישהו כאן ראה חלום פעם? מישהו השתמש במחשבה? למה אנחנו צריכים בכלל את המוח? אני אומר בואו נשבית את המוח! אנחנו לא צריכים שיגידו לנו מה לעשות!" סבב של מחיאות כפיים והמהומי הסכמה ליווה את ההצהרה האחרונה., ודניס ושאר התאים אחזו יד ביד והחלו להתקדם כאיש אחד לאורך הוריד המוביל למוח.

ומי יודע מה היה קורה אילו היו מגיעים כל הדרך עד לשם - אולי באמת אין צורך במוח, אולי באמת אין "לא דייב" - אבל בטוח שיש רופאים מצויינים, שיודעים למצוא ולעצור קריש דם מלהגיע למקומות מסוכנים, בהם הם אינם רצויים...


חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות לעצור קריש דם / יום טוב צבי 28/5/2019
  ללא תגובות האנשה / גלי צבי-ויס 29/5/2019
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית