אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 105 יוצרים
חיפוש
E-Mail:
תאריך כניסה אחרון:
09/10/2019 00:36:16

נושא: ביטחון לצד נטילת סיכונים .

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
חי לכתוב הדף המספר על תלמה ולואי :-) - שירק סיפורים (20/10/2019-17:50) 90 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
תגידי תלמה את עוקבת אחרי מה שקורה בחדשות מאתמול? שאלה לואיז את חברתה הטובה ביותר שמחר תחגוג את יום הולדתה ה12.אני לא צופה בחדשות שנים לואי ,זה היה כינויה של לואיז בפי חברתה מגן הילדים שם נפגשו והכירו לראשונה,קרה משהו יוצא דופן חוץ ממלחמה חדשה פיגוע טרור מקרה שחיתות חדש או פשע ?כי אם לא אל תשתפי אותי ,אני שמחה היום, אמרה לה וחזרה ללטף ולחבק את מארג' , כלבת הלברדור שקנו לה הוריה לפני מספר חודשים עת התברר שלקתה במחלה קשה שעתידה לקחת ממנה את מאור עיניה בעוד שנים ספורות.לא אחותי משהו מוזר קורה בהולנד?איפה זה בכלל?שאלה את תלמה שנחשבה לחכמה והידענית בין השתיים.באירופה ,ענתה לה, ליד גרמניה.תהרגי אותי אחותי ,אמרה לה לואיז אם אני יודעת איפה זה אירופה? והשתים צחקו.מספרים שם על איזה ילד אחד פוטוס או לוטוס,לוטוס! שמסתובב שם עם השטן ותובע את כל העולם  באשמת רצח.נו ,ידעתי,לא אמרתי לך כבר קודם ,מה כבר יכול להיות בחדשות? לא אחותי אני לא מבינה כלום, לא על רצח של מישהו ,הוא מדבר על רצח הילד הפנימי שבכל אחד מאיתנו,ותראי לאן הגענו 2025 והשטן פתאום בחדשות לאן הגענו?הלו בני אדם זה לא ימיי הביניים.לואיז צחקה לבד הפעם כשתלמה הסתפקה בחיוך.מה קורה אחותי למה את ככה פתאום מה התעצבת לי?סליחה שדיברתי על כל הקשקוש הזה.תלמה אכן התעצבה פתאום ,היא עצמה את עיניה ושאלה "לואי את מאמינה באלוהים?" מאמינה שמה?שיש דבר כזה ,כזה שמה?ענתה לה באותו מטבע לואיז .את יודעת ,אמרה לה תלמה שאחראי לכל מה שקורה איתנו שעוזר בעת צרה .עוזר בעת צרה מלמלה אחריה לואיז , עוזר בעת צרה נו תלמה בחייך מה הדאון הזה עכשיו ,עוזר בעת צרה?מה קורה לך אז מי מביא את הצרות? הלו אחותי אמצע ניו יורק אנחנו ,מילניום שלישי, מיליונים כמונו בעיר הזאת קטנים כמו נמלים למי אכפת מאיתנו תלמה?כשנלחמת בסרטן לואי לא עברו לך מחשבות על אלוהים לפעמים?לואיז שתקה רגע ופניה הרצינו.היא נזכרה בהרבה דברים שכבר מזמן חשבה שהניחה אחריה
וכל מיני ריחות לא נעימים של בתי חולים שונים החלו עולים בתודעתה, מן המראות השתדלה להימנע.וריח המוות או ליתר דיוק ריח הפחד מפניו .זה שכה היתה קרובה אליו והיא בת תשע בלבד.היא חיבקה את חברתה פתאום חיבוק אוהב וחם כמו שנהגו לעשות כל פעם כשרגש החברות העז התעורר בשתיהן באותו הזמן והשתיים פרצו בבכי אילם.יהיה בסדר תלמה יהיה בסדר אף פעם לא אעזוב אותך אף לא ניפרד
תמיד אהיה שם בשבילך.
השתים נפרדו מחיבוקן החם ומחו את דמעותיהן.אני מתעוורת לואי,את יודעת,בעוד כמה שנים לא אראה דבר,אהיה בחושך גמור יום אחרי יום ולילה אחרי לילה ואני חושבת על כך לפעמים,מה יהיה ואיך ארגיש,איזו בדידות נוראה מחכה לי איזה חוסר אונים,איזה חיים תלותיים וחסרי עצמאות.אני לא אראה אף אחד,לואי  גם לא אותך .
תלמה,פנתה אליה כעת בשמה כשקולה מהול באהבתה הגדולה כל כך,את תמיד תראי !,את לא תפסיקי לראות.תלמה שלא הבינה את כוונתה התרגזה פתאום,די כבר לואי את לא עוזרת לי,אני לא חיה בהכחשה יותר ,כל הרופאים שבדקו אותי אמרו את אותו הדבר לי ולהוריי גם באירופה, שדפוקה כמוך עד גיל 12 לא יודעת איפה זה ,אמרה ללואי בהתקף הזעם הפתאומי שהחל עולה בה.איזי תלמה איזי,ניסתה לואי בכל כוחה להרגיעה,לא הבנת אותי נכון,אני אולי מטומטמת כמו שאת חושבת אבל איפה הלב שלי אני תמיד יודעת והניחה ידה על ליבה,התכוונתי להגיד לך שאני חושבת היום שאנחנו רואים הכי אמיתי בלב ולא בעיניים ואפילו ,שהעיניים על פי רוב מבלבלות אותנו.יש לך לב ענק תלמה והתחילה שוב דומעת ולעולם לא תפסיקי לראות איתו,ובקשר לשאלה ששאלת אותי על אלוהים,הייתי רק בת תשע,את זוכרת כשחליתי,וכל פעם כשחשבתי על המילה הזו התמלאתי עצב וכעס ,למה הבאת את המחלה הזו עליי מה כבר עשיתי?והשתדלתי להימנע מלחשוב על המילה הזו.אבל ברגעים הכי קשים שלי כשהייתי נשארת לבד אחרי עוד טיפול כימותרפי הייתי עוצמת עיניים,נבלעת בחשיכה ומתפללת אליו ומדברת איתו.
תחשבי על זה לואי ,אמרה תלמה ,זה בעצם מה שמחכה לי עד סוף החיים,חשיכה אחת גדולה,וכל מה שמחכה לי שם זו שיחה אחת ארוכה איתו.לא תלמה,לא בדיוק,איתו אולי,יותר שיחה אחת ארוכה עם עצמך וזה בעצם כנראה אותו דבר. והיום לואי ,אחרי שהחלמת נשאר מהאלוהים הזה משהו?נשאר אחותי,נשאר,וחייכה,כל יום כשאני יוצאת לרחובות של העיר הענקית שלנו אני מחפשת בעיניים של בני האדם העוברים מולי את המלאכים,אלה שרבים כל כך מהם היו בעיניהם של כל מי שהקיף אותי כשהייתי חולה ויש ,היום אני יודעת,מלאך בכל אחד.
גם בבובי בן הזונה שאלה אותה בתמיהה מהולה בצחוק.בובי היה מנהיג קבוצת הנערים שהחלה להתנכל ללואיז כשהופיעה יום אחד בבית הספר ללא שיער על ראשה,קירחת,ללא שיערה אחת מרעמת שיערה הבלונדינית שהעניקה לה רבות מיופיה.לואיז היתה חוזרת שפופת ראש הביתה ומסתגרת בחדרה עד שאימה החליטה לעשות מעשה.היא קנתה איתה עשרות פאות נוכריות מהמצחיקות ביותר למראה ,
וחולצות עם כל מיני כתובות פרי השראה של רגע .יום אחד לואיז הגיעה לבית הספר עם פיאה נוכרית סבוכת שיער ומעוררת גיחוך
ועל חולצתה היה כתוב "הסרטן שלי הוא כמו הרוע שלכם.מתפשט" או ביום אחר עם פאת נוכרית של גבר כשעל חולצתה כתוב"איזה גבר אתה בובי".
אני לא יודעת מה הקשקוש הזה בחדשות על השטן אבל היו רגעים שהחבורה ההיא שעמדה ולעגה לי יום יום נראתה לי כמו המילה הזו,שטן.
אבל גם בבובי יש מלאך תלמה ,הוא כבר מתקשה לראות אותו אבל אני רואה אותו טוב יותר אתה יכול לאבד את המלאך שבך אבל הוא אף פעם לא מאבד אותך.הוא תמיד קורא לך שתשוב אליו שתתחבר אליו שוב כי יש בו הרבה כח ויש לו הרבה מה להציע לך גם בעולם שמלאכים אוכלים בו הרבה חרא.ואולי,אני חושבת לעצמי פתאום תלמה,אולי לזה מתכוון הלוטוס הזה כשהוא מדבר על הילד הפנימי שבכל אחד מאיתנו שנרצח כל הזמן.

תגידי לואי לא נסחפנו קצת?חצי שעה שאנחנו מדברות אלוהים שטן ומלאכים.תלמה 
הרצינו שוב פניה של לואי החיים האמיתיים אני חושבת היום קורים שם ,כשקשה לנו כשאנחנו סובלים,כשהרגשות נעשים עמוקים וקיצוניים כשאנחנו לא מסוגלים לתקשר את הסבל שלנו עם אחרים ונשארים לנו אלוהימים מלאכים ואולי גם שטןו
וואו אחותי,אמרה לה תלמה
מאיפה הבאת את זה עכשיו?
מדעי החיים שנה שלישית אמרה לה,לא יודעת מדעי החיים אחותי,אמרה לה מתחילה להתגלגל מצחוק אבל תנסי לחשוב על זה ככה.ביום שלא תראי לא תראי בין היתר מאניאקים כמו בובי ואין מה לעשות כבר לא נוכל לנסוע פעם לגראנד קניון ולעוף ממנו כמו שדמיינו הרבה פעמים.
יא בת זונה צחקה איתה תלמה מעיפה עליה כר ועוד כר
חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות הסרטן שלי כמו הרוע שלכם / גלי צבי-ויס 21/10/2019
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית