אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 171 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 1/5/1948
E-Mail:
אזור מגורים: צפון
תאריך כניסה אחרון:
25/11/2019 09:05:48

נושא: זה נורא להיות לבד כשאתה בשניים .

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
כלוב זהב - דוד סגל סיפורים (25/11/2019-09:08) 73 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

 

 

 

כלוב זהב/ דוד סגל

גוש הבשר הנוחר בחדר הסמוך הולך ותופח, מתנפח והולך. שאון הנחירות גובר, הדלת נאנקת, נתלשת מהמשקוף  וקורסת.  הפתח חסום בכרס ענקית לבנה ושעירה. היא לכודה. תקועה בחדר הקטן בדירת 2 חדרים 45 מטר מרובע קומה רביעית דיור מוגן אחוזת  גיל הזהב. הצילו.

אור  שחר אפרורי פורם את שיירי  חלומה  ומאיר את החדר הקטן. ארון קיר רחב עם דלתות הזזה, שידה וכורסה בסגנון ויקטוריאני  שהביאה מהבית הקודם , תמונות נוף על הקירות. דלת המעבר סגורה, חוסמת חלקית את רחשי הלילה, נחירות,נפיחות, גניחות, דשדוש פסיעות, תזוזות רהיטים שמוסטים בלי משים ממקומם. פעם,  לפני שכל הסיפור עם הגידול במוח התחיל,  נחירותיו לא הטרידו אותה אבל כעת, משחדל להשמיע קולות אחרים  , החל הניסור החדגוני להציק  ולמרוט משהו עמוק בתוכה.

 אלו הרגעים שטוב לה לבד עם עצמה.  להביט מהחלון אל המדשאות הרחבות עם שבילי הבטון המתפתלים שספוגים עדיין בטללי הלילה , לנשום  כמה שאפשר עמוק את האוויר הקריר. עוד מעט , בחדר הסמוך , מייקל  הפיליפיני מוצק האיברים  יקום ויתקלח, ירחץ  ויחתל את גוש הבשר. היא תרד לחדר האוכל  בשעה שמייקל יתחב כפית אחר כפית דרך השפתיים השמוטות וינגב את  נזילות היוגורט מהפנים חסרי המבע. עוד ביס ועוד ביס, תאבון דווקא יש, והרופא הזהיר שהמשקל כבר יותר מהרצוי. הולך ותופח, הולך ותופח.

מייקל והגוש בחדר אחד והיא בחדר הסמוך. מנאז'  א טרואה. ארבעים וחמש מטר מרובע. כלוב זהב לגיל הזהב.

אתמול היה  לו  יום הולדת וילד טוב ירושלים ורעייתו הגיעו מירושלים .  מיה'לה לא באה, קשה לה לראות את סבא במצב הזה  הסבירו. הכלה טרחה וקנתה עוגת קרם שניט וגם תקעה בו  נר שהתיז גיצים זעירים אל מול עיניו הבוהות  של חתן השמחה.  שפתו התחתונה התעקמה ברבע חיוך כך היה נדמה לה, ואולי  גם שמעה נהמת הנאה קטנה, כשמייקל הגיש לו כפית אחר כפית מהקרם  ומהשניט. אוי נחום, גוש יקר שלי מה נהיה ממך? ילד  טוב ירושלים הביא לאבא שלו סוודר חדש ושאל אם הכל בסדר והיא אמרה לו בפעם המי יודע כמה שחבל שהוא לא יכול לדחוף את היד עמוק יותר לכיס ולעזור לממן מעבר למחלקה הסיעודית ולשחרר אותה מהגיהנום הקטן שלה אבל ילד טוב ירושלים רק מלמל זה יותר מדי זה יותר מדי.

קרני שמש ראשונות מלטפות את ראשה והיא מזדרזת לעלות על טרנינג  ונעלי הליכה.  נחום  אף פעם לא  רצה לקום  ולהצטרף להליכות הבוקר שלה, נו, כעת יש לו תרוץ. פותחת בזהירות את הדלת ופוסעת בשקט  בין שני הגברים הישנים.  נחום שוכב פרקדן , כיפת כרסו מתנשאת ,פיו פעור, נשימתו כבדה. מייקל מכורבל בגמישות כחתולה המוכנה בכל רגע לזנק ולטפל בגורה המגודל.  שירותים ציבוריים יש למטה בלובי, היא תיגש לשם. בדרך מציצה בלוח המודעות.  אותיות גדולות  אדומות  מבשרות: "הערב ריקודים סלוניים  באולם הגדול".  יופי, נראה אם הפיליפיני הזה יוכל להעיף אותה בטנגו כמו נחצ'ה שלה .

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות מנאז' א טרואה / גלי צבי-ויס 25/11/2019
  פתח תגובות גיל הזהב / יום טוב צבי 25/11/2019 [ מס' תגובות : 4]
    צבי, גם אני כבר בגיל הזהב / דוד סגל 25/11/2019
    צבי, גם אני כבר בגיל הזהב / דוד סגל 25/11/2019
    גם אני / דוד סגל 25/11/2019
    גם אני / דוד סגל 25/11/2019
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית