אלומות

בְּאוֹתוֹ הָאָבִיב

דּוֹמֶה אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת

חֲטָאֵי הַשָּׂדוֹת

נֶאֶגְדוּ מְכֻסּוֹת קְמָטִים

חִטָּה מַאֲבִיקָה.

עֲרִיסָה שֶׁל קַשׁ

שׁוֹכֶבֶת, מַבִּיטָה

עַל הַשָּׁמַיִם

נִזְכֶּרֶת בְּסִפּוּר סוֹדִי

שֶׁאִמָּא סִפְּרָה לִי עַל הָעֲנָנִים,

וְאֵין גִּשְׁמֵי סָפֵק

רַק עֵינַי

בִּדְמָעוֹת לֹא אֲצִילִיּוֹת

כְּמוֹ הָפְכוּ לְעוֹנוֹת שָׁנָה

רְטוּבוֹת

מַחְלִיקוֹת אֶת קִמְטֵי הַשִּׁבּוֹלִים…