הכאב שלה הכאב שלי

את מעלה זיכרונות מימי ילדותך, אמך סבלה מדיכאון לאחר הלידה אך המשיכה לבצע את העבודות של הבית במלואן, היא תפקדה, לא הזניחה אותכם גם כשהיית חולה באנגינה, היא טיפלה בך במסירות, זה ממשיך להציק לך ואת אומרת שהלוואי שהדיכאון של אמא שלך היה כמו האנגינה שלך. האנגינה שלך היתה כאין וכאפס לעומת הדיכאון של אמך. חזק ועצוב.  תודה רבה ך לילי היקרה על השיתוף.

ואת כותבת כאן סיפור ילדות כואב במיוחד

ולך סבתא מחבקת

חיבוק אהובה

ואותה אנגינה כמה מזכירה ..

מזדהה בכל מילה

אנוכי חש מאחורי המילים שכתבת שאת מעריצה את אמך למרות שאת חשה את כאבה על שהיתה אשת חיי וטיפלה בכם במסירות אין קץ ובאהבה כה רבה.

נשמע מעניין מאוד, אני מבין שהיה לך קשר עמוק עם אימא שלך, שהיית קשורה אליה מאוד. תודה רבה לך על תגובתך.

יפה, מקסים, מרגש, מחזק את הדברים שאמרתי מהתחלה. תודה רבה לך לילי היקרה על שהעלית גם את השיר הזה.