אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 136 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 7/2/1984
אזור מגורים: תל אביב
תאריך כניסה אחרון:
17/01/2007 14:56:02

נושא: ביקור המוזה.

 
העלתה לדיון:
גלי צבי ויס.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
ירדן - . סיפורים (1/11/2006-09:23) 596 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

למרות שקצת התנתקתי מהמשפחה שלי החרדלניקית. עדיין הייתי קופצת פה ושם בעיקר בימי שישי. אבא שלי לא היה מדבר איתי הרבה ואמא שלי קצת יותר. את סבא פנחס –אבא של אמא מהצד הפולני שלנו הייתי מבקרת פעם בחודש אולי. סבא פנחס גר לבדו.איש קצת נמוך ,מלא בגוף, ממושקף וחובש כובע מגבעת בן אדם שעבר את השמונים וגם עבר את השואה בפולין. אלמן כבר עשר שנים.כבד שמיעה, אבל מה עם זיכרון די צלול. גר בפתח תקווה באיזו דירת שיכון קטנה של שני חדרים.בזמן הפנוי שלו היה הולך לבית הכנסת הקרוב או יושב עם הגמרות שלו ולומד. הייתי באה אליו (כמובן בלבוש הולם) מכינה לו ארוחת ערב, יושנת לילה אחד ויוצאת בבוקר. זאת אולי עוד מצווה שאני עדיין שומרת – כיבוד סבא.

בקיצור –לא הרבה סיפרתי לו על החיים הנוכחים שלי ועל המעבר שעשיתי. הוא לא היה אדם ששאל הרבה שאלות. אדם נחמד שדי הסתגר בשתיקה שלו.

 

בקיצור. היה איזה יום אחד בקיץ. באתי אליו אחרי הצהריים. לבושה בשמלה עם שרוולים עד הזרוע שהסתירה מה שצריך להסתיר. הורדתי ת`פירסינג מהלשון וישבתי בספה. הוא החזיר טלויזיה אז הסתכלתי ביפים והאמיצים (למה לא...)

סבא פנחס ישב בשולחן ולמד גמרא –אני ממש לא יודעת איזה...

בקיצור –נשמעה דפיקה על הדלת. הסתכלתי בעינית. ראיתי איזה בחור נחמד קצת צעיר.

פתחתי ת`דלת וראיתי בחור כוסון חבל על הזמן. קצת מלא, שיער חום גולש ועיניים כחולות, עגיל על האוזן.הוא החזיק שקית לבנה ביד שלו

חייכתי אליו ושאלתי מה הוא רוצה.

הוא אמר שהוא תלמיד תיכון שעושה התרמה עבור איזה אגודה ואם אני רוצה לתרום

שאלתי אותו איזה סכומים יש לו והוא אמר שיש של חמישה שקלים עשרה שקלים ועשרים שקלים והראה לי ת`קבלות.

הבחור מצא חן בעיני. אמרתי לו שייכנס וישתה משהו. שאני רואה שהוא קצת עייף.

הוא אמר "ואללה" ונכנס.

סבא הסתכל עליו ושאל מי זה? אמרתי לו שזה בחור שבא להתרים עבור אגודה . הוא הנהן והמשיך לשקוע בגמרא.

-הבאתי לבחור כוס ובקבוק קולה סופר דרינק כזה (מה שהיה), הוא שתה.

הוצאתי מהכיס עשרים שקל והבאתי לו. הוא לקח ונתן לי קבלה ועמד כזה ללכת.

שאלתי איך קוראים לו והוא אמר שקוראים לו ירדן ושהוא לומד בכיתה יב`.

לי קוראים שלי אמרתי וציחקקתי.

ניהלנו איזה סמול טוק קטן ליד הדלת והוא קצת העיז וביקש ממני את מספר הטלפון שלי.

כמובן שנתתי לו ואמרתי שדרך אגב יש מסיבת יומולדת לשותפה שלי-שהיא גם חברה טובה שלי בערב ראש השנה.

הוא שאל אם אני דתיה כי ראה ת`לבוש שלי ואמרתי לו שאמנם סבא דתי אבל אני חילונית לגמרי.

 

 

טוב

אז הגיע יום חמישי. קניתי קצת פירות ים מהשוק ביפו וכל מיני דברים וגם היא קנתה כמובן אוכל מקסיקני עם הרבה שעועית.הכנו מרגריטות וקצת טאקילה

קישטנו ת`דירה והבאנו בלונים והפתעות ונצנצים כזה כאילו..

באו קרן, רוחל`ה והילה החברות שלי וכמה חברות שלה. שותפה שלי דנית הביאה את החבל"ש האקס  שלה (חבר לשעבר) והתכוננו.

את ירדן הקפצתי מתחנת רכבת ארלוזורוב. הוא בא עם ג`ינס בהיר וגופיה לבנה. כשלקחתי אותו הוא הסתכל עליי ועל איך שאני לבושה ואמר שלא היה מאמין עליי שאני חילונית.בדרך לדירה ראיתי כמה אנשים ממהרים לבית הכנסת לתפילות של ראש השנה. קצת צבט לי בלב, אבל רק לשנייה אחת.

בקיצור, המסיבה הייתה על הכיפק, אכלנו שעועית בכמויות עם טורטיות וקצת חריף ודפקנו טקילות ומרגריטות. הייתה מוזיקה פיצוץ ורקדתי סלסה עם ירדן (שהתברר כרקדן גרוע) דנית רקדה עם האקס שלה והיה על הכיפק.

פתאום באמצע,בלי שליטה, השתחרר לי פלוץ רעשני (כנראה מרוב השעועית שאכלנו) הסתכלתי כזה במבוכה בחבר`ה, רגע אחד דנית שתקה אבל אחר כך אמרה: ועכשיו תקבלי את שלי- ועשתה פלוץ יותר חזק.

כולם צחקו וכולם ניסו את הכוח שלהם ברעשים מהסוג הזה. בקיצור איזה עשר דקות נשכבנו מצחוק שכולנו כמעט מסטולים ומפגיזים את הסלון בריחות.

בסוף מישהו פתח ת`חלון והאווירה קצת נרגעה.

הילה עזבה ורוב החבר`ה נשארו לראות סרט. אני לקחתי את ירדן לחדר שלי, למיטה הזוגית, הוא נראה די נלהב. התפשטנו, היה לו גוף משגע וכלי כמו שצריך, הוא הסתכל בגוף שלי וגם השתגע קצת משני הקעקועים והפירסינג בטבור ומהמשולש שגילחתי ממנו את השיער.

בקיצור התחלנו להתעסק אחד עם השני ושכחנו לסגור ת`דלת של החדר, אולי בגלל ששנינו היינו מסטולים. הבעיה גם כשאני מסקססת (עושה סקס)ואני מסטולה אני צועקת. אז שני הדברים האלה גרמו למה שקרה הלאה.

בקיצור היינו ביחד, אני וירדן. אחרי חילופי נוזלים הייתי  מעליו ברכיבה, מתנענעת והחזה קופץ לי ואני משמיעה קולות רמים. לא שמתי לב אבל החב`רה שצפו בטלויזיה בסרט שמעו את הרעשים שלנו ובאו כזה לראות מה קורה (אולי קרה אסון...) אז הם ראו אותי ואת ירדן ב"מבנה" על הסדין לפחות מדקה, ואני באכסטזה כזה. אז הם ציחקקו ואני בכלל לא שמתי לב. אבל דנית עשתה מעשה טוב וסגרה את הדלת.

אחרי זה, למחרת בבוקר כשהקפצתי את ירדן לפתח תקווה הוא אמר לי שלא רואים עליי שאני כזאת ושאני נראת סולידית. אז אמרתי לו שמים שקטים חודרים עמוק.

דנית חיכתה לי בדירה ואמרה לי שלא אכפת לה מה שאני עושה אבל פעם הבאה שאני אסגור ת`דלת של החדר...

לירדן כנראה זה היה יותר מידי, והוא ניתק קשר סינן שיחות וכולי, אולי מצא לעצמו חברה בגיל שלו או משהו כזה.

אחרי כן בלילה שאחרי חלמתי על סבא פנחס לומד גמרא ומסתכל עליי בעיניים הטובות שלו.

 

 

-

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות רגשי אשמה? כתיבה קולחת אהבתי התיאורים אוטנתיים / רננהפ. 1/11/2006
  ללא תגובות חרד"ל חלב ודבש... / אביב וסתיו 1/11/2006
  ללא תגובות החזרה בשאלה / גלי צבי-ויס 1/11/2006
  ללא תגובות התחברתי לתיאור עם הסבא / חנה הילמן 1/11/2006
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית