שירים

את

את שכל כולך מרוכזת בבילבול
כשאני שם ממול   מתוסכל מביט
בך מקשיב לכל הברה שיוצאת
מתוכך את בוכה על חוסר שלי
אני זועק על אהבה אחת של הלב
שדואבת בילבול מתמשך וקרע
 
את מבקשת אפשר לנו לשוחח
שכל שיחה כזו רומסת כל חלק זועק
את לא רואה אותי ולא חשה כלום
ואני איתך סובלני קשוב מבין
אלוהים כמה מבין שכל זה בזבוז
המון אנרגיה נשפכת לטובת מה?
את לא רואה המערבולות שיצרת
גרמו למים עכורים בינינו והפער
מתעצם בכל יום שעובר 
אהבה מפוארת הפכה למכורסמת
 
את  שביקשתי היום לא לשמוע יותר
את שבלב שלי שכל כך נגוס מעודף
בילבול שלך  תנסי להבין תנסי לעמוד
קצת במקומי ולו לשעה כואב אותך
אוהב אותך ושקט  אחד אדיר
מחמת הפחד שמצא בתוכך
מקום מגורים ופינה את אהבה
ממקומה עד מתי? זאת לא אדע 
 

תגובות