שירים

מעברים

רקע

בחופש הגדול עם סבתא לצור – שלום ברכבת נסענו בהתכוננות של מסע עולמי. מזוודה מפלסטיק כחול וריצ'רץ'', סל ובתוכו ריח תפוחים ובננה וסנדביצ'ים עטופי נייר – "שלא נדע מחסור" - אמרה. גם ריח האודיקולון וחמיצות דקה של הכביסה המעומלנת,  היה ריח של מסע. רחוק...רחוק.... עד לצור–שלום. עם סנדלים ושמלה. דפיקות לב מואצות בגלויה.

 

 

מעברים

נכון הרכבות של פעם?

שהיו להן חלונות מתרוממים (או נופלים) ורווח שחור בין הקרונות?

אז פעם.... פחדתי לעבור מקרון לקרון.

לא ידעתי אם אשים רגל יציבה על היבשות הנעות במעברים.

פחדתי ליפול אל הפסים המרצדים מתחת

אל החצץ הגס הדרוס

אל הנופים הנמרחים תחתיה כמו צבעי ידיים מטשטשים.

 

גם היום אני פוחדת במעברים.

עשו 'שדרוג' לרכבות והן נעות בצליל אחר על הפסים

אבל שאון  הגלגלים מפעם מטלטל את האימה בתוכי.

כף רגלי הקטנה צמחה למידה ארבעים ו...

נדמה שליבי דופק עדיין כאילו שלושים וארבע -

אני לא יודעת איפה לדרוך.

נדמה שהכיוון ידוע וגם התחנות,

כרטיסן מנקב נוכחות.

אני במעבר – לא מנוקבת....

 

 

© כל הזכויות שמורות לעירית ענבר

 

 

 

 

דצמבר 2006

 

תגובות