הים

הים מתרחק והולך
גליו מלחשים צַמריריים בּזִכרוֹני,
לא לצוף מעל
לא להבלע אל תוכו.

כּבר לא צוּקי עֲזות מאַימים
רק אדווֹת ניחומים
ומין ניחוח מוכר
נשימות עמוקות מן העבר.

ואני מנקרת מראוֹת
סוֹטה לִצדדים,
מפליגה אל עיניים אחרוֹת,
שֶלךָ .

פּעמִים אתה מוּלי
לוקח מזכרוני פּיסה ועוֹד
להציבה בּינינו
כה רציתי לצוף שוב על פני הקצף,
לטַפס אל צוּקים
להדהים
ואולי רק אל סלעים חלקלקים,
להפתיע אותו
במגע.