לזכור, אבל לשכוח.

(לקוטי)

זכור טיפות של גשם מכסות את העולם,
זכור את הגלים המלוחים של הים,
זכור את ימי הקיץ שבאים,
זכור את אור השמש,
זכור את החיים.

זכור קולות של צחוק ושל שמחה ושל טירוף,
זכור אהבותיך, את האושר הצרוף,
זכור שבתום הקיץ איך ברוח נכאים
חוזרים הילדים ללמוד,
זכור את החיים.

זכור את השלולית שבה צפים עלים חומים,
זכור איך עם רדת חשיכה הינשופים הומים,
זכור פרפר נחמד שבא ויום אביב נעים,
זכור את תכלת השמים,
זכור את החיים.

זכור אלפיים מנגינות ואינוספי-מילים,
זכור סיפור ישן על הפיות והאלים,
זכור חנות של ממתקים במיליוני צבעים,
זכור כבישים, גדרות, דרכים,
זכור את החיים.

זכור כל שראית ושמעת בחייך,
זכור את הסיבה לחיוכיך וצחוקיך,
זכור את הדקות והשניות והימים,
זכור את המתים,
זכור את החיים.