שירים

כְּבָר עוֹמְדוֹת בַּדְּרָכִים רַגְלֵי הָאָבִיב

 

כְּבָר עוֹמְדוֹת בַּדְּרָכִים רַגְלֵי הָאָבִיב /
יהושע רוזנברג

 

כַּף יָדֵךְ הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה

לִטְּפָה אֶת רֹאשִׁי בְּרֹךְ,  

טוֹבָה הָיְתָה  

הַנְּגִיעָה וּמַרְגַּעַת, כְּאָז,

וָאִיקָץ וְהִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי

זֶה הָיָה, זֶה אֵינֶנּוּ עוֹד

מִמֶּנִּי הָלַכְתְּ

נִפְרַדְתְּ מֵעָלַי לִנְצָחִים

בְּלֹא בִּרְכַּת פְּרִידָה

וְהוֹתַרְתְּ אוֹתִי לְבַדִּי, 

בְּמִטָּתֵנוּ שׁוֹכֵב נוּגֶה

בְּאֶנְקַת צִמָּאוֹן

וְלִבִּי אֵלַיִךְ.

 

הַבֹּקֶר אוֹר

אֶת רַגְלֵי הַלַּיִל הַשָּׁחֹר דּוֹחֵק,

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחַת עַל חַלּוֹן חַדְרֵךְ

מְבִיאָה יוֹם חָדָשׁ.

כְּבָר עוֹמְדוֹת בַּדְּרָכִים רַגְלֵי הָאָבִיב

עַל חַדְרֵי לִבֵּנוּ הוּא דוֹפֵק בַּלָּאט,

וְעוֹד מְעַט עֶרֶב שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא יִהְיֶה,

וְאוֹרוֹ לֹא עָלַי זָרוּעַ,

לֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג

וּבְשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד  

מְקוֹמֵךְ יִפָּקֵד.

 

וְאוּלַי בְּכָל זֹאת

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה תַּפְצִיעַ

אֶת הַבֹּקֶר הַקַּר תְּחַמֵּם

תַּחְדֹּר אֶל לִבִּי הַקָּפוּא.

מַעְיַן גַּנִּים חָדָשׁ

לִי יְפַכֶּה

בְּאֵר מַיִם חַיִּים

לֹא יַכְזִיב אֶת מֵימָיו

אַרְטִיב אֶת שְׂפָתַי

מֻכּוֹת הַשָּׁרָב

אַרְוֶה צִמְאוֹנִי 

וְנָגְעָה בִּי רַכּוֹת

יַד- נֶחָמָה.

 

 

תגובות