שירים

כְּבָר דּוֹלְקִים נֵרוֹת הֶחָג בַּחַלּוֹנוֹת

 
 
כְּבָר דּוֹלְקִים נֵרוֹת הֶחָג בַּחַלּוֹנוֹת /
יהושע רוזנברג  

 

כְּבָר דּוֹלְקִים נֵרוֹת הֶחָג בַּחַלּוֹנוֹת  

וּבֵיתֵךְ הַשּׁוֹתֵק כֹּה חָשׁוּךְ

כִּי כָּבָה נֵרֵךְ.

עוֹד מְחַכִּים לָךְ בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ,

בִּגְדֵי הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתִּי בַּבָּיִת

יָחִילוּ עַד בּוֹשׁ.   

כְּבָר עָטָה יָרֵחַ אֲבִיבִי מָלֵא

אֶת גְּלִימַת הַזָּהָב אֲשֶׁר לוֹ  

כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג   

שׁוֹלֵחַ קַרְנֵי פָּז

עַל קִירוֹת הַבָּתִּים,   

אֶל חַדְרֵי לִבִּי הַכּוֹסֵף

לֹא חָדַר אוֹרוֹ הַזָּהֹב       

וְחַגֵּךְ בּוֹדֵד מְאוֹד.

שִׂפְתוֹת רְחוֹב הָאַסְפַלְט הַבּוֹהֵק,

שֶׁעָלָה מִן הָרַחְצָה  

לוֹחֲשׁוֹת אֶת שְׁמֵךְ

כִּשְׁעוֹן הַמְּטוּטֶלֶת שֶׁלֹּא פָּסַק מִתִּקְתּוּקוֹ,

הֲשׁוֹמְעוֹת אָזְנַיִךְ אֶת קְרִיאָתִי: אַיֵּךְ?

בְּלֵיל זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרוֹס  

לֹא דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים נָחוּנִי רַגְלַי,

לֹא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף    

סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי  

כָּל דְרָכַי מוֹלִיכוֹת אֶל סִפֵּך. 

 

תגובות