שירים

הכוכב שכבה

כוכב קטן ומבריק,
חמוד ותמיד מצחיק,
כל לילה האיר וזהר,
בעיר, בעמק ובהר,
כמו הסנה הוא חימם ובער,
את השמים ריגש והסעיר,
בכל כוחו את סביבתו האיר,
את השחור הוא גירש,
כמו בקעה ממנו אש,
נצנץ והבהב חימם ודאג,
וסביבו כל הכוכבים שאהב,
עת קרן השמש הופיעה,
על כוחותיו השפיעה,
דעך לו הכוכב,
נעלמו חיוכיו,
לאור החמה נכנע,
ואורו אט אט כבה.
מסביבו מליוני כוכבים,
מאירים , דולקים, משעשעים,
כשכוחותיו עזבוהו ואורו כבה
אפלה אותו סבבה
התנפץ לו לרסיסים,
נדם קולו, דממה נשימתו
ומסביב עם דמעות בעיניים
את רסיסיו הזוהרים,
אספו כל מי שאותו אוהבים.
הכוכב כבר לא מנצנץ במקום אחד,
כי אם בלב כל אחד ואחת שאהב.
 
כל הזכויות שמורות@
 

 

תגובות