בוכה

אדם נשא נפשו למרחק,

הבטחות.

את ירח הוא יוריד למענך,

אף פעמים.

הבטחות שהיו ואינן.

אם תאמרי שמרבד כוכבים,

יגרום לך להיות מאושרת,

יטפס הוא בסולם אוהבים,

ויקטוף לך אותם בשרשרת.

אם תאמרי שאביב מחודש,

יזרח ויאיר על חייך,

ישתמש הוא בכל כוח נדרש,

וידאג שיגיע אליך.

הבטחות שהיו ואינן.

ועכשיו, רק נשאר-

חור גדול,

מיותר.

הן הוא הבטיח לתת לך,

כל שרצית.

הבטיח לך,

כוכב, ואביב וסולם.

הרי את שלך כבר עשית,

אמר הוא,

בעצם בואך לעולם.

הבטחות שהיו ואינן.

דמעות של אושר

דמעות של שמחה.

ואת?

בוכה.