הליכה על החוף.

הליכה על החוף

גלים מתנפצים אל החוף.

אנו מתנפצים כמותם.

וכל כך רוצים לגעת באופק.

אבא וילד הולכים יחדיו.

מתבוננים בהתנפצות הגלים.

בנגיעה הדקה של הים בחול.

מליחות באוויר.

שתיקה.

רק המייתו של הים נשמעת.

רגליים יחפות.

רגל גדולה. קשה. סדוקה בחלקה.

ולצדה רגל קטנה. רכה. בתולית.

והם הולכים שניהם יחדיו.

אני שואל ואבא עונה.

ומספר על הדרך..

על הארץ הטובה, היפה..

על העקידה..

על הרוח..

שלפעמים לוקחת הכל.

ואתה בידיים ריקות, מנסה לאחוז..

מתנפץ על הסלעים.

נאבד במדבר.

מתמוסס כמו המלח..

וכמו הילד שלך, הקטן, היחף..

אתה שואל..

אתה תוהה.

אתה רץ.

רגליך טובעות בחול.

אתה נרטב. נופל.

נשכב על החול בידיים פשוטות.

ושוב

בונה ארמונות.

תעלות.

מגדלים..

          תהילה