8 שנים עברו

8 שנים עברו,

מאז שהלכת.

8 שנים עברו,

ורוחך עדיין מורגשת בסביבה.

תצלומים ישנים,

תמונות דהויות,

פנים אהובות

שנשכחו ממזמן.

מגע ידייך

גופך

ריחך

הפכו כבר לזרים לי.

עיניים

מוצפות דמעות

בוחנות

מתבוננות.

מבטים

כואבים, צורבים,

מלאי רחמים.

והגעגועים

דופקים על דלת הלב

ופורצים פנימה

באופן לא רצוני.

ילדות שנעלמה

היטלטלה מפה לשם

אף פעם לא

נורמאלית.

כעסתי,

לא בכיתי.

לפחות השתדלתי שלא לבכות.

בהיתי היום בתמונה שלך.

בחנתי כל אחד מתווי הפנים,

והבנתי,

שאתה כבר זר לי.

תמיד נופלת על אוזניים ערלות.

"אם היית יודע שכך הכל יראה היום,

היית עושה את זה בכל זאת,

אבא?".