שירים

אני ואת

 

קולך עמום ורך

עינייך מצועפות

בבואך אלי,

אפלולית כלילה

לחלוחית כטל.

 

עוטפת אותי

מרחפת עלי,
מסחררת בי

רוך ועצמה

כאב ושמחה.

 

הזמן עוצר

כשאת לוחשת

באזני מילים,

כשאת זוחלת

בכל גופי.

 

אקרא בשמך

ותתיצבי לצדי.

חדוות היצירה

נחווה יחדיו
אני והמוזה שלי.

 

© דורית גפן – כל הזכויות שמורות

 

 

תגובות