יצירות אחרונות
צבוע (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (13 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
סיפורים
המצפןהמצפן בבוקר כשהתעוררתי , על הכר שלי היה מונח מצפן . עגול , מקושט בקישוטי נחושת ומשמיע תקתוקי שעון. כמה מקסים חשבתי . איזו מתנה נהדרת. אבל היום לא יום הולדתי , ואני נמצאת במחנה קיץ , ומי היה יכול להכנס ולהביא לי מתנה שכזו , אפילו אם היא מקסימה כל כך. כשהרמתי אותו , הוא חדל לתקתק. בדקתי מסביב , מאחורי המכסה , ולא ראיתי שום כפתור מכוון , או בורג מיוחד. למה דוקא מצפן , מי חשב על מתנה כזו , האם יש לה משמעות ? הערב הקודם , היה ערב חברתי קסום , ישבנו סביב מדורה , שרנו את שירי ארץ ישראל , הרשנו לעצמנו להישען אחד על גבו של השני , ולהתרגש מהמגע הקל שהיה כאילו חברתי בלבד , ולשיר . הבוקר שלאחרי , לא פחות מרגש מהערב. בערב נזכרתי בחיוך ,ישבתי נתמכת בגבו של המדריך. ולא סתם מדריך , זה עמירם , משאת נפשן של כל הבנות . נער בן שבע עשרה , בלורית בלונדינית מתולתלת , מכנסיים קצרים מקופלים , וחולצה "רוסית" רקומה. אולי המצפן הוא מתנה ממנו חשבתי בתקוה. אבל המצפן החל לתקתק שוב. תקתוק זועם , מרתיע , והפסיק. זה לא יכול להיות , אני בודאי חולמת , עוד מעט אתעורר , אבל אז החל המצפן לתקתק שוב. זרקתי אותו על הריצפה , שוב לא היה מקסים בעיני , זו בודאי בדיחה חשבתי בכעס אבל כשחזרתי מהרחצה , הוא שוב היה מונח על הכר. בסדר נכנעתי , אחזתי אותו בידי , הסתכלתי על הכוון שהוא הורה לי , והחלטתי לנסות להשתמש בו , ברצונו. המצפן חדל לתקתק , ואני הלכתי מבוהלת אחריו . עקפנו את האוהלים , הגענו לשדרה , ועל הספסל בקצה השדרה ישב עמירם. חיוך ענקי התפשט על פני , לחצתי בידי את המצפן בשמחה , לבשתי על פני הבעה של " סתם חיוך של בוקר " , והגברתי את קצב הצעדים , עד , עד שראיתי את יפה , עוברת אותי בריצה , צוחקת ונוחתת בשימחה בזרועותיו של עמירם. את המצפן רציתי להשליך אל בין השיחים , אבל הוא נעלם בפתאומיות , כמו שהופיע . חזרתי לאוהל שלי , שפתאום ניראה סתם אוהל ישן ומוזנח , וגם כל מחנה הקיץ כבר לא חויה גדולה.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |