לבד

השקט האין סופי,

הציפייה לשום דבר,

הרגשת ריקנות שאינה מתמלאת לעולם.

הרוח הקרירה הנושבת דרכי התריסים,

הרוח המרעננת אשר פותחת את יומי,

היום שלא יכיל בתוכו דבר מלבד הבדידות.

המחשבות על מה שהיה

והרצון העז לשכוח,

להשאיר את הכל מאחור,

להכריח שזה נגמר.

חייה במחזוריות שלא פוסקת-

ההתחלה חוזרת שוב ושוב לנקודות;

להאמין שזה עבר,שזה הסוף,

ושוב להרטיב את הלחי בדמעות של געגוע.

מבולבלת.