שירים

ארץ הלא נודע

 
 
 ארץ הלא נודע

מאת: שירת הים



אני שטה איתך באהבה,
שטה לארץ הלא נודע.
הדרכים קושרות את קרסולי,
והרחוב שודד ממון בגנאי.

אני חוזרת אל פרחי הגן
אך בבואי לשיר ננעלו שעריו,
הדמעות שוטפות את פני,
והיום רדוף עשן בשרד ותוגה.

עייפה דרכי, גולה בהרגשה,
מיליון צבעים במצבת הדממה.
עוד דקה תרד העלטה,
סוסי האש כבר דוהרים בנשמה.

אני יושבת ומצפה, עוד יום נפצע,
נופל חלל בנפשי השבוייה.
הגעגוע טובל בנטיפי עננה,
אפשר למות, ואיש גם לא ידע.

הגלים מובילים, מניפים זעפם,
פושטים צורות, כמו פשטנו אז.
אחרון הפנסים גווע וכבה,
ורק אתה נושא מטען עקשן.

הלילה רד, טוחן קצוות האור,
ועודך נאטם מתבשם בכפור.
שלח ידך, וקרב נא בלחישה,
תום הלב מתחנף בנשיקה.



©01.02.05

שירת הים/שולמית

תגובות