אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 121 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 20/1/1991
אזור מגורים: נצרת עילית
תאריך כניסה אחרון:
24/06/2009 20:09:24

נושא: למשוררים תמיד
תהיה עבודה רבה.

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
בין חלום למציאות - One.Of.No.One סיפורים (24/9/2007-15:45) 495 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

הולכת.

פנס רחוב ועוד פנס רחוב עובר על פניי,

ממשיכה לתוך הסימטה החשוכה.

למה אנחנו חיים באשליה ששומדבר לא יקרה אם ניכנס לסימטה החשוכה לבד?

זה בדיוק כמו בסרטי אימה.

הולכים למקום חשוך ואפל כשמסתובב רוצח סידרתי ואומרים לעצמם:

"אהה..לא יקרה לי כלום".

ממשיכה להתהלך.

לא אכפת לי כבר מכלום.

יקרה משהו, לא יקרה משהו.

לא אכפת.

פתאום,

קולות מוכרים.

קולות של אנשים שכבר אינם.

צחוק של ילדים שנהנים.

אחח..

מתי בפעם האחרונה זה קרה לי?

מתי הייתה הפעם האחרונה שצחקתי?

שהיה לי כיף?

התחושה הזו לעולם לא תשוב אליי,

בכלל כשהם אינם.

אין לי עם מי לצחוק יותר ואין עם מי לכייף.

ממשיכה ללכת באותה הסימטה החשוכה,

לא רואה דבר.

רק מאזינה.

פתאום נבהלת והלב מפסיק שנייה לפעום,

חתול שקפץ מפח האשפה.

מגחגכת לעצמי מרוב בושה.

"זה הבהיל אותי? אלוהים ישמור, התדרדרתי.."

יוצאת מן הסימטה וממשיכה לכיוון הבית,

הבית הכל כך עזוב וריק.

זה כבר לא אותו דבר מאז שאימא ואבא אינם.

אני כל כך לבד.

אני כבר לא יכולה להגדיר את מה שאני מרגישה,

כי אין מילה אחת שתגדיר את כל זה.

עולה את המדרגות לביתי,

מוציאה את המפתח מהתיק ופותחת את הדלת.

פתאום אור חזק של נרות מסנוור אותי,

ריח חזק של עוגה כושית שאימא הייתה מכינה מציף אותי.

מסתכלת למטבח, ורואה את אימא.

רצה לחבק אותה אבל היא נעלמת.

פונה לסלון ושומעת את הטלויזיה הרועשת ואבא צועק "גגגווווללל!!!",

רצה לחבק אותו אבל הוא נעלם.

נשארת רק עם דמעות ופתאום שומעת צילצול חזק,

פותחת את העיניים.

זה השעון שמבשר את החזרה למציאות.

קמה מהמיטה,

פונה לכיוון המטבח.

שם אני רואה את אימא מכינה ארוחת בוקר ואבא קורא עיתון,

רצה אליהם ומחבקת אותם.

"אני אוהבת אתכם".

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות אימה שבדמיון / גלי צבי-ויס 24/9/2007 [ מס' תגובות : 2]
    תודה ו.. / One.Of.No.One 24/9/2007
    / גלי צבי-ויס 24/9/2007
  פתח תגובות וכבר לבי התחמץ בקרבי, / אילנה קוסטיקה 24/9/2007 [ מס' תגובות : 1]
    תודה רבה רבה / One.Of.No.One 25/9/2007
  פתח תגובות / אשר נחמני 24/9/2007 [ מס' תגובות : 1]
    ממש תודה / One.Of.No.One 25/9/2007
  פתח תגובות אמא מכינה ארוחת בוקר, ואבא קורא עיתון. שיגרה מבורכת. / נאדין 25/9/2007 [ מס' תגובות : 1]
    אני שמחה שאהבת / One.Of.No.One 25/9/2007
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית