סיפורים

ירוק

פעם נולדו להם 7 חתולים בתוך פח זבל שכונתי.

לא ממש פעם, אלא לפני כמה שנים ואפשר להגיד גם שהסיפור הוא אמיתי ואולי הם אפילו חיים עד היום אבל אני סוטה מהסיפור האמיתי.

הגיבור של הסיפור הוא חתול ג'ינג'י. ברגע שהוא נולד נסגר הפח בחוזקה, לפי האמונה של החתולים הסיאמיים זה מבשר בשורות רעות.

לאימו לא היה אכפת היא לא היתה מאמינה גדולה וכך גם לאחים הלבנים שלו שגודלו בבית חילוני בשפת האנשים כמובן.

כשהיה קטן הרגיש שהוא חי במקום הנפלא ביותר עלי אדמות הוא היה ממציאן גדול ורק חיכה לרגע בו יעזוב את אימו ויצא לעולם. האחים שלו שאהבו לשחק בתוך העולמות שהיה ממציא. גדלו ולמדו כל אחד איך להיות חתול לתפארת הם התמכו בכל מה שאימם לימדה אותם. כל החתולים הלבנים כבר ידעו לתפוס עכברים, לחטט בזבל, לשחק אותה ליד אנשים ולא לחשוב פעמיים.

ובכל הזמן הזה הג'ינג'י היה מסתכל עליהם וממציא המצאות, כבר לאף אחד לא היה זמן לשחק איתו ולצאת להרפתקאות אליהם היו רגילים כשהיו קטנים והג'ינג'י למד לשחק עם עצמו.

זהו הזמן אמרה האמא, היום אתם חופשיים אני נפרדת ממכם, יש לי חיים אתם יודעים. ואתם אתם מוזמנים להגשים את חלומכם כמובן.

החתולים ציפו ליום הזה המון זמן ולמרות שהוא בא במפתיע הם כבר היו לגמריי מוכנים אליו, החתול הבכור הלבן עם העיניים האדומות, קרא לכל אחיו הלבנים עם העיניים האדומות ולג'ינג'י  ואמר להם שהוא מכיר מקום בו יהיה להם טוב. הם יוכלו לקבל זבל טרי בכמויות בכל יום לתפוס איזה עכבר או שניים לפחות, והכי חשוב יהיו המון המון כוסיות.

הלבנים הסכימו איתו בלי לחשוב פעמיים.

והג'ינג'י שכנראה לא היה מרוכז כל כך הסכים גם הוא למרות שהוא לא באמת הבין לאן הוא הולך.

כשהגיעו למקום, אחרי מסעות קשים והליכות מסודרות, ללא שינה ומזון, שמחו כל החתולים והחליטו שהם מארגנים מסיבה לכבוד בואם, אליה יבואו חתולים מכל השכונה.

במסיבה היה שפע אין סופי של אוכל, עכברים שרק מחכים שיוכלו אותם והמון המון כוסיות.

כל החתולים היו רועשים עד השמים וכל לבן מצא לו שתי חתולות לפחות, הם לא הפסיקו לחגוג לרגע ובבוקר מצאו עצמם שוכבים במקומות בלתי צפויים.

הג'ינג'י קם על ההר הכי גבוה, במקום אליו הגיעו שמסתבר שהיה ערימה אין סופית של זבל וחשב לעצמו על המשחקים ששיחק בשכונה כשהיה קטן ועל הדברים שהוא זכר, הוא הריץ את כל חיו לאחור ואז חשב: מעניין אם אני היחיד שחושב כל כך הרבה ואולי זה הכל בגלל שאני ג'ינג'י, לפתע התמלא בתחושה שמילאה אותו מכף רגל ועד ראש והוא הבין, הוא הבין שהוא ג'ינג'י וג'ינג'ים חושבים אחרת.

אחרי כמה חודשים בערימה האין סופית כולם כבר נהיו קשוחים, כמו שהג'ינג'י כינה אותם וחוץ מלעבוד כל היום ולמצוא את הזבל הכי טוב בכל הערימה האין סופית, לא היה אכפת להם כמעט מכלום, הם קבעו שפעם בשבוע הם הולכים למסיבה ואליה חיכו כל השבוע, הג'ינג'י לעומת זאת כבר לא כל כך התעניין בזבל הכי טוב וגם המסיבות שהתקיימו פעם בשבוע לא כזה ריגשו אותו והוא החליט לטייל, בכל יום הוא היה הולך למקום שעדיין לא היה בו.

 יום אחד הוא הגיע למקום בו מצא את הפח מימי נעוריו הוא כל כך התרגש וכל היום שיחק בו את המשחקים ששיחק כשהיה קטן, הוא לא ידע שצופים בו.

למחרת להבדיל מהרגלו, הוא חזר לאותו המקום בדיוק, אך להפתעתו גילה שם 8 חתולים, החתולים בירכו אותו לשלום והתוודו שאתמול כששיחק בפח הם התבוננו בו ונהנו מכל רגע, כל שמונת החתולים התפוצצו מצחוק והג'ינג'י היה נרגש כמו שלא היה נרגש בחייו, הם היו ג'ינג'ים.

מאז בא לשם כל יום ושיחק עם הג'ינג'ים משחקים דומים לאלו ששיחק בילדותו עם אחיו, כולם אהבו את כולם ופעם בשבוע היו עושים מסיבה, זה היה רעיון של הג'ינג'י כמובן כשכל מסיבה היתה יותר ויותר מוטרפת הג'ינג'י כבר לא האמין לחייו והרגיש כהחתול המאושר ביותר עלי אדמות. יום אחד אחרי מסיבה מטורפת למדי מצא את עצמו על הר שהשקיף על כל הערימה האין סופית של זבל וחשב על הרגע בו הכיר את הג'ינג'ים האחרים, הוא נזכר שכשהוא רק הכיר אותם הוא הרגיש תחושה נפלאה, שמצא עוד חתולים כמוהו בעולם, אך היום אחרי שהתבגר מעט, הוא לא מרגיש שהם כמוהו, החתול שיחק עם שפמו וחשב מעניין עם גם הם חושבים מחשבות כאלו, או ש אולי זה בגלל שיש לי שפם ירוק ולפתע התמלא תחושה נפלאה שמילאה אותו מכף רגל ועד ראש, כן כנראה זה הכל בגלל שיש לי שפם ירוק.

תגובות