שירים

בגן האבנים

פוסעות רגלינו בגן
ואבנים מונחות מכאן ומכאן
ופיסת דשא מטופחת
עצים גבוהים שקטים
ופה ושם צבעי פרחים
ושקט ודממה וגם גנן
שעובר בין אבנים
ומטפח את הגן.
ושנינו מתיישבים על ספסל
כן, גם הוא מאבן,
מתישבים.פנייך מול פניי
ידייך מושטות אליי
ומוקפים בהמוני אדם
אבל קולם נדם,
וסיפור חיים לכל אחד מהם
מאלו אבנים.
ואנחנו שנינו בלב ליבם יושבים
פנים אל מול פנים
ותלתלייך ברוח חרישית מתבדרים
ושפתייך מבקשות נשק אותי
עכשיו , אל תחכה למחר
ואני יודע מה ליבי אלייך
אך האם אסור? האם מותר?
אהבה אסורה
האם נתיר יחדיו את החבל שנקשר?
ולשוני כבר מחפשת את שלך
ואצבעות ידיי פוסעות בתלתלייך
הקשר כבר הותר,
זרועות ידיי שלובות בשתיים משלך
ושתי רגלינו מצטלבות אי שם
מתחת  לספסל,
ההוא מאבן
וחוויתי בעבר אישה או שתיים
ומעולם כמו איתך לא זרמו גופי נפשי
ולילותיי כמו שאון מפל המים
ואת נותנת את עצמך
בנתינה חסרת מעצורים כמעט
אני מרגיע ולוחש לך
אין סיבה לרוץ לכי בדרך בה בחרת
קבעי את הקצב
רוצה לזרות עלייך אהבה לא עצב
ידענו שנינו באותו הרגע באותו מגע
שחוויה נסערת שנינו עוד נדע
ומסביבנו אבנים
ואנו על ספסל אני ואת יחדיו
אנחנו החיים

תגובות