מה עולה לנו בדמיוננו כאשר אנו שומעים על הון אגדתי או על "אוצר בלום"
האם בעל ההון הוא בעל מפעלי יצור עצומים, האם סוחר מצליח, או איש כספים שעשה את כספו בבורסה. כל אלה כאין וכאפס לעומת השמועה כי בידיו "אוצר בלום" שאיש לא יודע את מקורו. המילה "אוצר" או "אוצרות" מפעיל את הדמיון של כל אחד ואחד מאתנו.
האוצר שעליו אני עומד לספר לא הוחבא במערה לא נמצא קבור באדמה או טמון בכספת מסתורית. היא גלויה לעין כל.אך בעליו ומקורו של ההון העצום לוטה בערפל.
ב 10 לפברואר 1654 בעיר קורפו הופיע לפני רשם העירייה תושב המקום בן 75 בשם ג'אן טיארי JEAN THIERY וביקש לרשום צוואה.
בניגוד למקובל באותם הימים ביקש האיש לרשום קודם הוראותיו חלק מתולדות חייו.
הוא סיפר כי נולד בצרפת, עד גיל 14 חי עם הוריו ואחיו. בגיל זה החליט לעזוב את ביתו
ולצאת לעולם הגדול. יצר ההרפתקאות השתלט עליו.
באיטליה החל לעבוד כילד-מלצר בבית מרזח בדרום המדינה. תוך כדי עבודתו הכיר סוחר יווני בשם טיבלדי אטנז. הילד מצא חן בעיני הסוחר והחליט לקחת אותו איתו למסעותיו מעבר לים. מעכשיו נעשה ג'יאן מלווה נאמן לפטרונו בכל דרכיו.
באחת הפעמים במסעם בים נטרפה האוניה בסערה וכל נוסעיה טבעו פרט לסוחר היווני ומלווהו. יחד הצליחו לצאת ליבשה ובגלל האירוע הדרמטי הידידות בניהם התחזקה עוד יותר. הבחור הצעיר הפך לעוזרו, מזכירו ומקורבו של הסוחר אשר לא היו לו קרובים
והיה בודד בעולם. לחיזוק הידידות ביניהם רשם הסוחר היווני את רכושו בצוואתו לזכות ידידו הצעיר.לאחר מות הסוחר זכה ג'יאן ברכוש לא גדול, אבל כלל כנראה אוניה בים.
עשרים שנה מתולדות חייו נשארו כאן ללא הסבר. האם היה סוחר, ימאי, חייל, לא ידוע. השמועות היו כי הוא חי על הים ושם מצא את "אוצרו". האם מאחרי הרכוש הרב מתנוסס הדגל השחור ועליו ציור הגולגולת?
בשעת עריכת צוואתו היה כאמור מר טיארי בן שבעים וחמש, כאשר חתם על צוואתו הודיע כי הוא פורש מכל עסקיו ועיסוקיו ועובר להתגורר בוונציה שם יקדיש את שארית חייו לעזרה לעניי העיר. את כל הונו הוא מוריש לבני משפחתו בעיר שמפנייה CHAMPAGNE בצרפת אתם הוא אבד כל קשר מזמן. תרם גם סכומים יפים לכנסיה וביקש כי תמורת עזבנו יאמרו ששת
אלפים פרקי תהילה לעילוי נשמתו.
אויר הים שנשם ידידנו כנראה עשה טוב לבריאותו, הוא חי עוד 22 שנה בוונציה. ב 1676 בגיל 97 החזיר את נשמתו לבוראו.
את רישום האינוונטר על נכסיו ערכו פקידי העיריה של וונציה בזהירות ודייקנות רבה.
הרכוש כלל:
12 מיטות אפריון מכוסות במשי יקר
101 פרטי ריהוט יקרים נוספים כולם עשויים מעץ מהגוני עם קישוטי יד וזהב.
ערכם נאמד ב 400.000 ליברה
יחס מיוחד היה לידידינו לגביעי כסף שמלאו 2 ארגזים גדולים במשקל כולל של 2 טון.
ובנוסף היה ברשותו מספר עצום של פמוטים גם הם מכסף במשקל כולל של 3 טון.
בערך כולל של 220.000 ליברה
הרכוש כלל 3 בתים מחוברים יחד קרוב לביתו של הדוג' של וונציה
ערכם נאמד ב 1,800.000 ליברה
ארגז בגודל של מטר וחצי על שמונים סמ' בגבה של 80 סמ' מלא מטילי זהב. פלוס 3 חביות מלאות אבקת זהב.
ערכם הגיע ל70 מיליון בערך
בנוסף מצאו גם קצת מזומנים כנראה לעזרת העניים, 80.000 דוקת מכסף, 50.000 מזהב.
800.000 דוקט הוא נתן כהלוואה לרפובליקה העצמאית של ונציה בריבית ראויה.
נמצאו גם כמה שקיות קטנות , כאשר נפתחו נשפכו מהן אבנים טובות, יהלומים וכדו'
בסך הכול בערך של 3 מיליון.
בזה בערך נגמר רישום האינוונטר של ג'יאן טיארי שהתחיל כנער מלצר קטן וסיים את חייו כעשיר מופלג.
לאחר סיום רישום האינוונטר הגיעו לנמל וונציה שלוש אוניות עמוסות סחורה מיועדות לידידנו שנפטר בינתיים. ערך הסחורות נרשם כשווה פי 36 יותר מערך מטילי הזהב בארגז.
כפי הנראה מר טיארי המשיך במלאכתו בנוסף למפעלי הצדקה לעניי ונציה.
קשה להעריך בערכים של היום באיזו הון עצום מדובר, באותם הימים זה היה הון עתק.
מה היה מקור העושר העצום הזה.
כל הסימנים מראים כי הימאי שלנו עסק במקצוע שהיה מקובל באותם הימים הוא הפליג בימים ועסק בשוד, הוא היה "שודד ים".
השלטונות סגרו עין וגם עודדו כאשר פעולות אלה נעשו נגד אוניות של מדינות זרות אשר היו ביחסי מלחמה או עוינות אתם.
עשירי ונציה מימנו מכספם מבצעים אלה וקבלו את חלקם בשלל.
עשרים שנים מחייו שעליהם לא סיפר בקורפו, בילה ג'יאן טיארי על הים ושדד אוניות סוחר, מכאן בא הונו.
סיפור חלוקת הירושה בין קורביו הוא סיפור בפני עצמו. כאשר נודע בצרפת על הירושה הענקית נמצאו יותר מאלפיים דורשים- קרובים.
המשפטים נמשכו שנים, השלטון התחלף מספר פעמים. נפוליון כבש את ונציה, לאחריו המונרכיה האוסטרית השתלטה על צפון איטליה. וכל דרישות "הזכאים" נדחו על ידי השליטים החדשים.
הרכוש כולו נעלם כלא היה. "איזי קם איזי גו" זה סוף סיפורו של ה"אוצר הבלום" של מר ג'יאן טיאירי.
כל הזכויות שמורות.
