שירים

במרחב מצאנו זיכרון

זרימת אוויר של חופש,
במרחב שדות שופעים
ובצל עצי הזית
שם שיחזרנו רגעים.
 
טיילנו בין עלי קטיפה רכים,
בשביל מחוק של זיכרונות,
שימרנו חלומות
והשביל שלפנינו הוא חסר גבולות.
 
בסוף המנהרה, האור נראה
מתחת לבושת עיוור
סוד שנים של נשמה,
אצל רבים טמונה בתת מודע.
 
ימים של חסד ושל שובע,
בין תיקרה ריקה "שותקת",
לבין אושר שאין די לו,
עברו כנצח שנמשך דקות ספורות.
 
בערפל הנצח, אותו הנצח
שפועם עכשיו בדמי,
מצאתי בדרך את לב כל דרכיי.
 
את קצב הזמן שנסדק,
את רוח ההד של קולי,
ואת גשם הנרות שפעם האיר את ליבי.

תגובות