חזרה ליצירות
סיפורים

אפשר לאהוב במלחמה?

חן.י | (11/01/2008 15:32) | 133 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מבחוץ אני שומעת את קול הפיצוצים המחרישי אוזניים.
סגרתי את החלונות,היה מחניק בחדר.כל 4 חודשים מסכנים,שכלל לא
נחשבו עבורי לפגוש את ההורים שדרכם למוות פוסעת וקרבת.
להקשיב לרחוב ההומה אנשים זרים,שיורים 24 שעות רצופות,
לחיות לבד לדאוג לאוכל,לישון לבד בלילות בלי נשיקת לילה טוב.
קשה לי!אני מרגישה שאני רוצה למות!
פתאום שמעתי נקישות חזקות על הדלת,לקחתי את המקל שאבא השאיר לי שנייה לפני שנלקח בידי האויבים.
הכנתי את עצמי,שמעתי את דפיקות ליבי הולכות ומתחזקות,ככול
שהתקרבתי לדלת פחדתי יותר.חשבתי לא לפתוח אבל מרוב יאוש
חשבתי שאפילו עם זה האויבים,לא נורא,אין טעם לחיי בכל מקרה.
פתחתי את הדלת הכנתי את המקל וישר שנייה אחרי שפתחתי
את הדלת הרמתי את המקל וחבטתי בחוזקה באדם שנכנס.
ראיתי שהאדם שחבטתי בו כבש כובע על הראש,אך לא ראיתי
את פניו,פחדתי להסיר מפנו את הכובע.
לאחר מאמץ ראיתי שהאדם לא זז,ואין לי בעצם ממה לפחד,
הורדתי את הכובע.
לא האמנתי למראה עיני!זה היה ילד יהודי בן גילי!
לצערי,מן החבטה החזקה פנו היו מלאות בדם.
לא היה לי רופא לטפל בו.לקחתי מטלית (דאגתי שאף אויב לא יבוא אבל 
ממש ממש פחדתי ודאגתי)ניקיתי את פנו מהדם,השכבתי אותו במיטה שהיתה בחדר הישן בצריף.
פתאום שמעתי בומים חזקים מבחוץ פחדתי,נשמתי עמוק,ניסיתי להירגע אך לא הצלחתי.פחדתי שעוד שנייה יגלו אותי ואת הילד.
אבל לא נראה לי שהאויבים יוכלו למצוא את הצריף הרי הוא קטן,ומוסתר.
 הילד עדיין שכב במיטה כמה ימים.היה לי קשה,לא ידעתי מה לעשות איתו...וגם פחדתי נורא!ניסיתי להתגבר..
יום שני בערב,חצות.אני שומעת אנחות וצעקות מהחדר הישן,
ראיתי את הילד מתעורר בבהלה לא הבין מה מתרחש מסביבו.
הוא כל כך יפה,חשבתי בליבי.
הוא זה שדאג לי לאוכל,עזר לי כאשר היתי צריכה,דאג לי כמו אח אמיתי.
הוא מצא חן בעני מאוד מאוד,חיבבתי אותו.
הוא קרא לי לבוא לדבר איתו,אז באתי.
ראיתי אותו מסמיק שמתי לב שהוא רועד.
הוא שאל אותי אם אני רוצה להיות חברה שלו!
אמרתי כן!כל כך שמחתי!!
הוא הגן עליי בלילה מההפצצות,הביא לי אוכל מדי יום,
אני פחדתי מאוד.
שנה עברה והמלחמה המשיכה והמשיכה ולא חדלה להיפסק.
בזמן שאני והוא ישבנו בחדר,פתאום שמעתי רחרושים,
וליחשושים מבחוץ.
פחדנו,התחבקנו.
הבנו שהמוות קרב.ירו בנו.......
ביחד..
 

תגובות

חזרה ליצירות