יצירות אחרונות
בארץ ההפך (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (4 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (3 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (2 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שיבואו ... / גופי זה שלי ... / תודה למגיבים. (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2024 14:52
אבלות (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/04/2024 13:05
האור האחרון / יצחק אור (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -18/04/2024 12:10
שירים
אני אף פעם לא מוצאת שמות לשירים .
׳™׳™׳™.JPG
געגועים לזמן רחוק הם לפעמים כמו צלקת, אני אומרת המון, כשאני בעצם שותקת. ואפשר לקרוא לזה כאב, או סתם עצבות שעוד מעט תחלוף. אף אחד כבר לא אוהב. זיכרונות צפים על פני החוף. מנסה להמשיך, אבל מבינה שנגמר, גם אם ארצה, כבר לא יהיה מחר. אפשר לשבת על הדשא, לספור טיפות של גשם קר, להמחיש את ימי, שהולכים ונגמרים. אני עדיין לבדי, מנסה להבין שמאוחר, כשפרחים לידי, שבים ונסגרים. ומתקרב הרגע, שבו פתאום הכל מובן. ומתקרבת, העצבות, כשמבינים שאין לאן. ככה זה נגמר, כמו סיפור שאין לו סוף, וגלים, כחולים, עוד צפים על פני החוף. יושבת, מחכה, שיד חמה תיגע, מועדת, מבינה, אין מי שישמע. סוף השיר, נגמרה לה עוד תקופה, עד שכבר יאיר הבוקר, תשתלט החשכה. לא לברוח, רק ללכת קצת יותר מהר, שלא בלי כוונה- ליום מותנו נאחר. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |