הצופה מהצד

כתמונה על הקיר צופה מהצד,מחייכת תמיד

ואומרת לעצמה שזה מאוחר מידי ,לידה כיסא קטן,ועליו מכתב ישן.

חושבת בגמגום...כן הוא שומר עלי.

עם ההוא לא דיברה שנים והימים נראים כדקות קצרצרות

החיים חולפים והיא מחייכת בצד, בין לבין חושבת כמה רע לה

וכמה לאף אחד לא אכפת.

לעולם לא יידעו את סיפורה של העלמה היפיפייה הזו.

היא תמיד מהנהנת מהצד מתענגת מהמשקה ונעלמת כמעט לעד.

עד שהגרון מתחיל לצרוב לה והיא צריכה קצת מנוחה וסיפורי אנחה.

אז היא הולכת לגן עם עגלה מדומה ומצוטטת לשיחת היום של הבחורה עם השמלה הלבנה.

ועד לצריבת הגרון הבאה תיעלם לה,ברכיה כרועות לרצפה וראשה מורכן קדימה,

ממשיכה העלמה בחלומותיה, ממשיכה כך בימייה הקצרצרים.

חולמת על אהובה הישן והלא נשכח וצופה מהצד בחלומותיה כבחייה ,כך לא תרגיש שאינה בחיים.

וחייה חולפים ימים כדקות קצרצרות, שבועות כימים, חודשים כשבועות ושנים כחודשים.

כך הם חייה הקצרים.