סיפורים

התלתלים של רות

היה היתה אישה חביבה ושמה רות שרתוק. רות יצאה מדלת ביתה ונסעה לאיטה לחנות.
צוהר שקוף נפתח עבורה ורות לוחשת: "תודה רבה!".
כל טוב מילא העגלה, פירות, ירקות, לחם וחמאה. רות שרתוק כולה שמחה ותלתליה הפרועים מקפצים יחד איתה.
רות קנתה לה שמפו כדי ששיערה לא יסריח וצורה תהיה לו. "שמפו להחייאת תלתלים" קראה "תלתלים יפים! כמה נפלא!"
רות עמדה בתור לקופאית שהיתה,משום מה, מאוד עצבנית. העמיסה המצרכים על השולחן שלא נגמר ונסתיימת הקנייה, הנה, כבר.
אחרי שרות אכלה את ארוחת הערב, פשטה חולצה, מכנס וגרב, קפצה למקלחת פתחה את המים והשתהתה שם כמעט שעתיים. הסתבנה, התקצפה וכמובן חפפה וכל הליכלוך נשטף מגופה.
רות שרתוק חשה עייפות, היא זחלה למיטה ונרדמה במהירות.
הלילה חלף, הבוקר כבר בא והשעות של רות יצלצל עוד דקה.
"טררררר" רות מתעוררת לקול הצפצוף. איזה שעון חצוף... "בוקר טוב!" ברכה את השמש "בוקר נפלא!" עונים לה קולות מאה. רות נבהלה ונפלה ממיטתה. הסתכלה סביב ואיש לא נראה.
היא הלכה לצחצח שיניים, הסתכלה בראי, ועל ראשה הרבה... הרבה.... עיניים!
מצחקקים להם התלתלים כשרות מתנערת. "מה את עושה? אנחנו התלתלים שלך! גברת!"
מתפרעים התלתלים, צועקים ורצים לכל הכיוונים. רות ביקשה שיהיו רק בשקט אבל התלתלים לא הקשיבו והשתגעו בחשק. "תביאי לנו פופקורן! אנחנו גוועים כאן! גברת!" רות נתכעסה ואספה שיערה, ב5 גומיות, 12 סיכות וסרט. התלתלים התרגזו ונדחפו לכל עבר, הם חשבו שהגברת ממש לא בסדר. הסתרבלו לקשר אחד גדול וצעקו על רות שהם רוצים לאכול.
רות צריכה פיתרון. היא חשבה וחשבה וחשבה עד שצץ רעיון. פתחה המגירה והוציאה מספריים גזרה את שיערה עד שנשארו רק שתיים!
רות שרתוק ירדה לחנות לקנות פאה. המוכרת אילנה הביאה לה פאה גדולה בצבע בננה. רות חבשה את הפאה והביטה במראה. "איום ונורא.." אמרה ושינתה קצת את הפוזה "אלבש אותה בפורים!" והושיטה שתארוז לה.
אילנה הופתעה "הלא תחבשיה?" ורות נאנחה.. "עדיף כבר כאפייה!"
רות שרתוק חזרה לביתה והיא עדיין קרחת. ראשה היה צונן אז לבשה היא מטפחת.
לפתע שמעה המולה מכיוון המטבח לקחה לה כפכף ועשתהו אקדח. התקרבה בשקט והגניבה מבט ולנגד עיניה, גוש של שיער מקפץ על מחבט! מתגלגל לארון וזולל חטיפים מבלגן את הכול ומעיף פרורים. רות נכנסה למטבח במחאה וצעקה בקול "אני אתפוס אותך!!" הכדור צחק וקפץ לארון, רות התנפלה עליו ופתחה החלון. הופ טס כדור 6 קומות לקרקע.
רות סוף סוף מצאה שלוותה, נזרקה על הספה ותפסה תנומה. והכדור המרושע, קפץ וקפץ עד שהגיע למקום בו היה כל אשר חפץ - מיכל ירוק, גדול ומפוצץ בהמון מזון מרקיב וגם קצת חצץ!
 
וזהו סיפור התלתלים של רות שרתוק. אז אל תמרחו יותר מדי קרם לחות!

תגובות