שירים

חירות שאולה

יצאתי למסע במבוך חירותי,

בהשראת החג.

ארזתי מעט חשק,

סרקתי מפה, לקחתי נשק,

גם מעט תהיות,

נשאבתי לדרך, "עזבתי" את ביתי.

 

לפני היציאה, עברתי בחדרי לבי,

לוודא ניקיון כפיים.

ארזתי שתי שורות,

סרקתי מצפון, בלי שאלות...

רק קצת מסקנות,

נכנסתי למוחי, ל"סגור" עניין או שניים.

 

נשארתי בפנים, כי בחוץ,

כבר לא הייתי נחוץ:

העבדות כבר נגמרה,

בעיית השבטים, כבר נפתרה,

המנהיגים נתנו "ריחם",

והעם... העם יצא משם, אך נשאר לחוץ.

 

במסע  בתוך מוחי, העייף,

ה"תם" התעלף.

ה"חכם" העדיף לשתוק,

ה"רשע" בעורמה, המשיך למחוק.

את יפי הנפש, ועלובי החיים.

וכל אלה שדרכון תמימותם, עדיין תקף.

 

יצאתי למסע במבוך חירותי,

רק כדי לשאול שאלה,

כי הכל כבר מסודר,

החג קרב ובא, "אביב הגיע..."

המצפון נעצר במבוך,

העבדות נגמרה, אך החירות עדיין שאולה.

 

חג שמח

 

תגובות