חזרה ליצירות
סיפורים

הכל עובר חביבי

עטליה חייט | (06/05/2008 17:50) | 60 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
 
קומו, קומו,-שנל שנל
עיניים נפקחות
אנו בלויי סחבות
אי - אי , המכות
קופצים מדרגש העץ
מחוספסים , מצולקים.
חלקנו גם צולעים.
 
רצים כרוח סערה
לערום ערמות
להוריד טבעות.
.לגזוז שערות
 
לרגע , עוצמת עיניים
היכן אנו נמצאים עכשיו?
אני לא מזהה
אני במקלחת
ראשי גזוז.
בדממה מוחלטת ,עירומה
נערה צעירה מרקדת
למקצב צעקותיה של אשת אס אס.
 
.ושוב עוצמת עיניים , ופוקחת
אני כבר לא שם.
שישים ושלוש שנים חלפו.
יהודיה מישראל אני,
מדוע זה עולים הזכרונות
אני עייפה,
לא רוצה לראות יותר.
שרדתי,
ברחתי,
הגעתי אל החופש.
אני יהודיה גאה מישראל.

תגובות

חזרה ליצירות