שירים

משהו ממני

 

דקות ארוכות ישבה עם העט בידה, בהתה באוויר וחלמה חלומות
חושיה היו אטומים, היא לא שמעה, לא ידעה ולא הרגישה
רגשות או מחשבות לא חצו את דרכה, היא ישבה וחלמה
ספק בהתה באוויר, שנצץ מריח הטל של הבוקר
בלי מחשבות, בלי לשמוע ובלי להרגיש,
בלי להבין מציאות זאת או חלום מחלומותיה הבודדים

היא מיצמצה ואחד החושים נדלק מחדש לרגע,
העלים ריפרפו כאשר הרוח עברה ביניהם חרישית,
קרן של אור פילסה את דרכה אל בין העצים, ורשרוש של עלים
נשמע בדממת הבוקר האחידה
היא מיקדה את מבטה על הבחוץ כדי להתעלם ממה שהיה
בפנים, בתוך ליבה רחשו הרגשות, ובתוך גופה התנהלה כמו מלחמה

אם לא על הבכורה כי אם על השפיות
וזו רצתה לברוח, לשכוח ולהתנתק מכל מה שהיה

הבידוד חזר שוב למקומו, החושים כבו, הגוף קפא שוב על עומדו
הרגשות עדיין רחשו בפנים, אך היא לא הזיזה שריר
מתוך עיניה נשקפה אומללות והשלמה
היא הרימה את ידה וברעד קל הזיזה את העט
חושיה פעמו, ידיה רעדו והאוויר נמלא קולות והמולה
היא רשמה אז אות ועוד אחת ואז מילה

מילה נצצה על גבי הדף כמו טל על עלה של בוקר
חדשה ורעננה עד כדי כאב, לעומת הבחורה, שכאבה
בכל ליבה, בכל גופה ובעינייה
נצצה דימעה אחת ולא יספה, היא הרימה את ידה ונאנחה
הכאב מילא כבר את כולה והחושים נאטמו שוב, מחדש
כמו לשנת החורף, אבל הפעם לתמיד

חושיה נסגרו, לא לחוש ולא לשמוע, לא להרגיש ולא לדעת
היא ישבה מול חלונה וחדלה .....חדלה מהקיום.  

תגובות