שירים

בככר הרחובות מרכוס פתחיה ומשמר הירדן

בככר הרחובות מרכוס פתחיה ומשמר הירדן

אפשר לראות אותם כל יום

שבעה ימים בשבוע

יותר בערב,

פחות בבוקר.

עובדים סינים חרוצים,

מחכים שיבואו ישראלים עצלים,

לא מנוסים,

לקחת אותם לעבודה של שעה,

שעתיים,

עבודה של אחרי יום העבודה.

הם יושבים בזוגות בשלשות ולפעמים גם לבד על המדרכה בבגדי עבודה,

מדברים,

שותקים,

מחכים.

לפני שנים,

לפני שהסינים באים היינו אנחנו ישראלים חרוצים.

צבענו את בתינו הקטנים בצבעים עליזים,

ניקינו שפשפנו גם בלטה שבורה החלפנו.

אני חושבת לעצמי

מה הם חושבים עלינו שאיננו מסוגלים לעשות לעצמנו.

ואם היינו מסוגלים ממה הם היו מתפרנסים.

כנראה שככה זה טוב ורצוי

כמו בטבע

חיסרון של האחד מועיל לאחר.

העצלות שלנו טובה לחריצות שלהם

והחריצות שלהם מצילה אותנו מהעצלות שבנו.

תגובות