הצד הריק של המיטה

פעם בלילה קר אחד,

שכבתי במיטה לבד,

הפנתי בעצבות את מבטי,

אך ראשך לא היה על הכר שלידי.

אחרי מספר שניות שנראו כמו נצח,

הפנתי את מבטי בחזרה,

הסתובבתי והסתכלתי לצד השני,

ושוב חזרתי לבהות בתקרה.

אני זוכרת איך רציתי,

רציתי שתהיה שם,

רציתי אותך קרוב,

רציתי שתאמר לי בקולך הרך: "לילה טוב"

ואני זוכרת איך בכיתי,

בכיתי ולא סתם,

בכיתי- העיניים יודעות,

בכיתי והלב שלי נמס בתוך הדמעות.

עוצמת את העיניים,

רואה אותך מולי,

אנחנו מחזיקים ידיים,

אתה שוב איתי.

רואה לך בעיניים את כל הטוב שבעולם,

אתה ואני ביחד- אין סוף יותר מושלם.

ואז פקחתי את העיניים,

והחלון נפתח,

ראיתי שאתה עובר שם,

עובר שם סתם כך.

דמעות הציפו לי את העיניים, עכשיו הכר רטוב,

עכשיו רק מביטה,