תביט בה שוב

ראה את היגון הצף בעיני הים לה

כמעט ואפשר לשמוע את פיכפוך הכאב

כל כך בודדה,

נפש אבודה בין רבים

המוות מוצאה היחיד

החשיכה מפלטה

שתיקה,מכה כמו רעם

בדומייה היא תיצרח לעזרה

מחשבות אובדן

יציפו ראשה

ודמעות את

עיניה

אל תגיד שאכפת לך

עם אתה לא יודע ממה

כי רק היא תוכל להצילה מעצמה

שעות בעליית הגג היא תישב

תדבר עם הצללים,ילדי החשיכה

ושתיפתח חלון,רוח מלטפת,קרירה

תלחש שמה שם למעלה,באפילה

טיפות הגשם ימהלו בדם ובדמעות,

שלולית של זוהמה 

מתוך גופה הנקי 

המוות מוצאה האחרון